ביקורת ספרותית על רדיו בנימין מאת ולטר בנימין
ספר טוב

---

כשקראתי את הספר, עברו בי תחושות רטרו, לתקופה שבה אמנם היתה תחנה שידור אחת או שתיים (קול ישראל, ואחר כך גם גלי צה"ל),ולמרות המונוליטיות שלהן, היה מענין לשמוע הרבה מהתוכניות.
הזיכרון העיקרי היה מהתוכניות על המוזיקה. כל תוכנית הביאה את היצירה בהקשר תולדות חייו של מלחינה.
הזכורות מכל הן הסימפוניה הפנטסטית של הקטור ברליוז, ולורליי של היינה.
לרדיו היה יתרון, הדומה לקריאת ספר, המוח והעין חופשיים לדמיין את הנשמע. ותוכנית טובה יכולה לאצור מידע ודמיון רב.
אל תחשבו שלא הלכתי למערבונים וסרטים, אבל מי זוכר פרטים מהם?

כזה הוא הספר הקטן הזה.
בעצם זו אסופה של שיחות לנוער ברדיו בשנת 1931, של וולטר בנימין בגרמניה על נושאים שונים:
- רעידת האדמה בליסבון, שהציג את עצמת הנזק והאימה האנושית במהלך רעידת האדמה.
- משפטי המכשפות או בעצם האבולוציה של מערכת הצדק.
ועוד ועוד.
אתרכז בנושא אחד:
עברתי רבות בכיכר הבסטיליה בצרפת. כיום זו כיכר רחבה שאין בה ולו שריד של בית הסוהר שהיה שם.
בדמיוני ראיתי את המבצר, וחשבתי כי זה היה מוקד העינויים של כלואים בזמנים שלפני המהפכה. דמיינתי את הצפיפות, הדוחק והתנאים הבלתי נסבלים.
והנה בא ספר זה ומאיר תמונה אחרת לגמרי.
זה היה כלא לאריסטוקרטיה. אני משאיר אותכם סקרנים לקרוא כיצד התנהלו החיים שם,ומה הסיבה להרס כלא זה כסמל למהפכה הצרפתית.
דרך אגב , לא היה שם קרב הרואי ולא נזקקו למרטירים כדי לכבוש ולהרוס סמל זה.

גם הפרק על כנופיות שודדים בגרמניה של ימי הביניים והרנסנס מרתק.
מתברר כי כדי ששלטון ישרוד זמן רב הוא זקוק לאירגון וכללים. כאלו היו כנופיות השודדים , היו להם חוקים, מנהגים ואפילו שפה שהיתה תערובת של צוענית, שפה אחרת ו.. עברית.
כך שכאשר להקת חיל הים שרה " אידישן פירטן",לא ידעה שהיה בזה קורטוב של אמת.

שווה לקרוא ספר זה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על רדיו בנימין