ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 ביוני, 2016
ע"י מיכל
ע"י מיכל
נערה בת 16 לא אמורה לתהות על משמעות החיים. היא לא אמורה לקרוא את הספר הזה ולדמוע ממנו. נערה בת 16 אמורה לנצל את החופש כדי לצאת ולבלות וליהנות, ואם היא בוחרת לשבת בבית ולקרוא, אז שתקרא את הארי פוטר. ואם היא כבר בוחרת לקרוא ולדמוע, אז שתקרא את "אשמת הכוכבים" ו- "ללכת בדרכך". אבל מה לעשות, החיים לא מתנהלים כמו שאנחנו מצפים מהם, וגם ההתנהגות של בני האדם היא בלתי צפויה, והספר ממחיש את זה טוב מאוד. וכך מצאתי את עצמי יושבת וקוראת את הספר הקטן-גדול הזה בשקיקה.
הספר נחלק לשני חלקים. הראשון, חוויות ממחנה ריכוז, הוא מצמרר, מבעית, מדכא ולפעמים הרגשתי שבמקום משמעות לחיים אני מקבלת כאן חוסר משמעות. אבל דווקא מתוך הסבל הבלתי נתפס הזה צומחת לה השאיפה למשמעות. "אם בכלל יש טעם לחיים, צריך שתהא משמעות גם לסבל. הסבל כחלק בלתי נמחה של החיים, אף בדמותו של הגורל והמוות. אין שלמות לחיים בלי סבל".
החלק השני נותן לקוראים מושגי יסוד בתורת הלוגותרפיה, והוא עושה את זה בדרך פשוטה שגם אני יכולתי לתפוס ולהבין. "הלוגותרפיה מעמידה את האדם לפני פשר חייו ומכוונת אותו אליו. האדם זקוק למשהו שלמענו יחיה. השאיפה לפשר ברוב בני האדם היא לא בגדר אמונה אלא עובדה".
אז אם הכל טוב ויפה ואם אדם שיש לו "למה" שלמענו יחיה יכול לסבול כל "איך", אז למה הספר נקרא "האדם מחפש משמעות" ולא "האדם מוצא משמעות"? את זה דווקא לא הבנתי.
נערה בת 16 לא אמורה לקרוא את הספר הזה, אבל נערה בת 16 גם לא אמורה לעבור את הזוועות שמתוארות בחלק הראשון של הספר, והיו הרבה נערות שעברו את זה. אז אולי המסקנה היא שהחיים צוחקים עלינו בעיניים ודווקא מה שלא אמור לקרות הוא זה שקורה. לטוב ולרע.
הבעיה, שבדרך כלל זה לרע.
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
online poet
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
עכשיו שהילדה בת 19 ולאור כל מה שקורה במציאות של ימנו, איזה משמעות הספר מקבל היום? והאם המחשבות עליו עלו בתקופה האחרונה?
|
|
|
מיכל
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בלש חכם, לושו ובלו-בלו, תודה רבה.
בלו-בלו זה כחול-עצוב? תחזית מזג האויר, אתה בעצם אומר שאין משמעות? |
|
|
בלו-בלו
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
גם אני קראתי לראשונה את הספר הזה בגילך. בחופש הגדול, בבריכה. זה בדיוק הגיל לחפש משמעות.
|
|
|
לוּשוּ
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לא אחדש משהו שלא הגיבו לך לפניי- אבל גם אני קראתי את הספר הזה בגילך פחות או יותר.
בעיני-תקופה ייחודית ומתאימה לקריאת ספר שעוסק במשמעת החיים. יש שאלות בחיים שהתשובה עליהן לא נמצאת ונענית בחטף כמו מציאת חפץ אבוד. ומשמעות החיים-זה אחד מהם. יקומים שלמים של פילוסופיה ופסיכולוגיה נבנו מהשאלה הזו, זה תהליך אינדיווידואלי שמתארך ומתחדש על פני חיים שלמים- ולפעמים, נותר נטול תשובה. ולכן, שם הספר מביע את התהליך. |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
"הבל הבלים, הכל הבל".
|
|
|
בלש מבולש
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חייב להודות
אני לא משהו בלחפש משמעות על החיים. אני תמיד מגיע לשאלה "מה אם היה כלום?" שאמורה להגיד "חייב להיות משהו". אבל איפשהו באמצע המוח נכנס לSTACK OVERFLOW וקורס.
מיכל, כל הכבוד שאת מרחיבה אופקים. אני רוחש כבוד לכל נער או נערה העושים משהו כדי להיות יותר משכילים מהדבר הנוראי הנקרא מערכת החינוך. כל הכבוד :) |
|
|
מיכל
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכולם, מכל הלב.
פפריקה ומסמר, נראה לי שחלה כאן איזה אי הבנה. אני בהחלט מסכימה שנערות בנות שש עשרה תוהות על משמעות החיים. כשכתבתי "נערה בת 16 לא אמורה לתהות על משמעות החיים" כתבתי את זה בציניות, וזה הסיבה שהשתמשתי במילה "אמורה" שהיתה אמורה להצביע על הצינייות... אותו הדבר בדיוק בנוגע להעדפות הקריאה, גם זה נכתב בציניות. |
|
|
Voomer
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מדוע שלאדם תהיה 'משמעות' כשלעצמו? מאחר והוא נתון טבעי, הרי שהוא חסר ייעוד ספציפי. במה ההומו-ספיינס נבדל מהשחף או מהסנאי או מהחמור או מהמקק או מהעץ והפרח? בזה שהוא מודע לרצונותיו, להכרעותיו, למעשיו. האדם יכול לתת משמעות לחייו, בכך שיעשה ויפעל ויחתור לקראת איזה דבר. ובמובן זה לא חשוב מהו הדבר - בין אם תהיה זו חתירה למימוש האידאל הדמוקרטי, ובין אם כתיבת יצירות אמנות ויצירות הגות, וכן אם תהיה זו החתירה להפוך לשחמטאי מצטיין, למתמטיקאי או לסוציולוג, לבעל עסק או למדען - בכך שהאדם תר, מחפש, שואף, מנסה, פועל- להגיע למשהו, לממש דבר מה, הוא מכוון לקראת משהו, החתירה עצמה- היא היא הדבר היחיד שיכול לעשות את חייו של אדם לבעלי משמעות. וזה דבר גדול מאוד.
באופן אירוני- האדם המחפש משמעות הופך את חיפושה לתוכן חייו, ובכך מעניק להם משמעות. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפה מאוד.
חושב בדיוק כמו פפריקה. נערות בנות שש עשרה בהחלט תוהות על משמעות החיים. ומניסיון אישי, גם נערים... אלון, מזדהה מאוד עם התשובה שנתת. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת. אין דבר כזה 'לא נורמלי' - לא כל הנערות בנות ה-16 צריכות להיות אותו הדבר, וטוב שכך.
וכמו שקראת בביקורת שלי על קוהלת, יש בי הרבה מחשבות פילוסופיות על החיים, למרות שאני בן 17, שזה די קרוב ל- 16. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אני חושבת שגיל 16 הוא גיל נהדר לתהיות על משמעות החיים.
יש עוד מספיק גמישות מחשבתית, אפשר לשקול ברצינות אפשרויות שונות. ביקורת יפה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
כי האדם אינו מוצא משמעות אף פעם. גם אם הוא מוצא משהו, הוא עדיין תוהה, וממשיך לחפש
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה לספר מצוין וחשוב ביותר אבל אינני מבינה מדוע נערות בנות 16 לא אמורות לתהות על משמעות קיומן וכדומה.
אני בזמנו כשהייתי בת 16 קראתי ספרי נוער כדוגמאת משחקי הרעב אבל גם ספרים כבדים כגון האפיפיורית יוהנה, הזקן והים,עלובי החיים.
אני מתנצלת אבל את לא חושבת שאת סותרת את עצמך ? כי את אומרת שבנות 16 צריכות לקרוא כך וכך אבל הלכה למעשה את קוראת ספרות אחרת ממה שציינת. ספרות בוגרת. לגבי שאלתך בנוגע לשם הספר- לפי דעתי המחבר בחר לקרוא לספר "אדם מחפש משמעות" מאחר שהוא רצה להראות כי גם בתקופת השואה אנשים חיפשו משמעות לקיומם, אנשים לא וויתרו והמשיכו לחיות,הם חיפשו למען מה להתקיים. למען איזו מטרה. |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת, ואכן החיים צוחקים עלינו, אבל יש גם הרבה מאוד טוב. ועליו אנחנו צריכים להסתכל.
ולעניין גיל 16 הכל יחסי. פעם בגיל הזה הנערה כבר היתה נשואה עם שלושה ילדים, או שהיא נאלצה לעבוד בעבודות משפילות רק כדי לפרנס את המשפחה. היום כולנו מפונקים יותר, אבל לא נורא לקפוץ לעבר רק כדי להבין כמה טוב לנו היום. בארץ הזאת.
|
|
|
אוהבת תכלת
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אני מניחה שחיפוש משמעות הוא צורך קיומי.
ממש לא שייך לגיל בהכרח. בכיתה ח' לדוגמא,זוכרת את עצמי עסוקה בשאלה האם אדם שנתון במצב קשה מסוגל לחוש בעוצמה מופחתת בסבלו האישי מעצם הידיעה שלאחרים טוב ... בכל מקרה הביקורת שלך מקסימה בלי קשר לגילך. |
|
|
שממית
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקסימה
אני חושבת שלא כל בנות ה-16 הן אותו דבר.
אבל איתך, אני יכולה להזדהות. גם אני קראתי ספרות "כבדה" בגיל הנעורים ובטח שחשבתי על משמעות החיים. |
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
נערות בנות שש עשרה בהחלט תוהות על משמעות החיים, אם לשפוט על פי מה שקורה בקבוצות בסימניה.
שלא לדבר על העדפות הקריאה שלהן. או שאנחנו לא מדגם מייצג. במחשבה שנייה, אנחנו ממש לא מדגם מייצג. ולמה? כי לא לכל אדם יש למה. כי לא תמיד אנשים מוצאים משמעות. אבל רובנו מחפשים אותה. והשאיפה לפשר היא אולי עובדה, אבל על הפשר עצמו יש הרבה מחלוקות :) ככה או ככה, גיל הוא לא פונקציה של יכולת הבנה, ידע או תחומי עניין. |
37 הקוראים שאהבו את הביקורת
