ביקורת ספרותית על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה מאת ויקטור פראנקל
ספר מעולה

---

קראתי אותו פעם אחת בגיל 19 בערך ופעם שניה לפני כשנה.
אותו הספר קריאה שונה לגמרי..
פעם אחת קראתי אותו בטירונות בצנחנים הטירונות נעשתה בתוך מבני פח עם ימים קרים וחמים, מדים מינימאליים, אוכל לא בריא ויחס כמו אל חיה... בזמן הקריאה הזו מאוד התחברתי לאנשים במחנות הרגשתי חוויתי בזמן הספר את הקשיים ממש הרגשתי את כותב הספר.
בקריאה השניה הייתי מבוגר יותר חיי חיי נוחות וחיים קלים הרבה יותר החיבור היה שונה בפעם הזו, היה לי זמן לשים לב לדברים אחרים.




מכאן : עלול להיות ספוילר למרות שלא כזה נורא כספוילר.
**********************************************************************
הספר מעולה משום שהוא דרך הסיפורים הרבים מסביר לנו כמה כח יש לאדם רק אם הוא משתמש נכון בכח המחשבה שלו...
עכשיו לא מדובר בזמן מיונים ליחידה מיוחדת או בזמן מסלול של סיירת מובחרת! מדובר ב"מסלול" שהרוב מסיימים אותו מתים / נכים / טראומתיים... מסלול היהודים בשואה... בתוך המסלול הזה הוא מסביר על הכוחות האדירים שיכולים להיות לאדם ...
זאת אומרת הוא הולך במבוך שמוביל את רוה האנשים לאין מוצא אך הוא מאמין שהוא יגיע למוצא הטוב...

מומלץ.

ספר חזק.

» ביקורות נוספות של אלי אלפסי
» ביקורות נוספות על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה