ביקורת ספרותית על מצחיקונת מאת ניק הורנבי

---

כמה מהנה זה לקרוא ספר, שהוא פשוט טוב. העלילה מעניינת, האווירה חזקה, פותחים קבוצת דפים ונזרקים ללונדון של שנות ה-60. הרי זה מה שכיף בספרים! שהם מכונות זמן ומטוסים בלי הצורך לעבור את תלאות המסע הטכניות. ומעבר לחוויות מארץ אחרת הכרתי גם עולם חדש, של כותבים ושחקנים של הBBC. הצלחתי להזדהות עם שני צעירים הומואים (מה להם ולי? ובכל זאת) אחד העז לממש את הומואיותו למרות שהיא בניגוד לחוק והשני בחר להתעלם מהנטיה הטבעית שלו והתחתן עם בחורה. איכשהו השניים האלה מאוד נגעו לליבי, ממש הבנתי אותם, כל אחד מהם. ושוב, זאת גדולה של כותב, שהוא מצליח לגרום לישראלית בת 42 להזדהות עם צעיר בריטי הומו בשנות ה-60. וחוץ מזה יש את סופי, הדמות הראשית, גם בספר וגם בסדרת הטלוויזיה. היא בחורה חזקה, נחושה, מוכשרת ויפייפיה ועדיין היא שואלת את עצמה למה כל הטוב הזה הגיע לה, זה יפה. לבסוף כל הצעירים הפוחזים האלה מזדקנים, הם אנשי הטלוויזיה שכבשו את המדינה והצחיקו מיליונים וגרמו למיליונים האלה לראות את עצמם דרך המסך. והקטע הזה בסוף הספר שמתאר את ההזדקנות הפרטית של כל אחד מהם, הוא נהדר.

» ביקורות נוספות של שממית
» ביקורות נוספות על מצחיקונת