ביקורת ספרותית על מצחיקונת מאת ניק הורנבי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 בספטמבר, 2017
ע"י yaelhar


#
בריטניה בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת, נראית מכאן פחות אימפריה ויותר פרובינציה. הפרנסה בצמצום, החיים עדיין אינם נוצצים כמו שהפכו בעשורים הבאים. אנשים מודעים למעמדם בדיוק של עשירית המילימטר, מעריצים את אלה מעליהם ומתנשאים על אלה מתחתם. השמרנות היא הדרך הבטוחה להתייחס לכל נושא, וגם המכונים אוונגרד, הם שמרנים למדי.

הומוסקסואליות היא פשע מביש שדינו מאסר (החוק האוסר על יחסים הומוסקסואליים בממלכה בוטל רק בשנות השבעים) חיי התרבות פורחים באותן שנים, נעים בין מלומדים גבוהי מצח, משעממים, הדנים בכובד ראש בענייני ספרות ותרבות שברומו של עולם ב-BBC, לבין המפיקים תכנים בידוריים להמונים, גם – רחמנא ליצלן – למעמד הפועלים שכל מה שהם יודעים – לדעת הטובים מהם - זה לשתות בירה בפאב ולעודד בגרון ניחר את קבוצות הכדורגל. מוסיקה, אופנה, מין הם תחומים פורצי מוסכמות, המסמנים קו בין צעירים – המקבלים בהתלהבות את החידושים -ל"זקנים" ו"מרובעים" שאינם מבינים שום דבר מהחיים.

ניק הורנבי כתב ספר בדיוני המשתמש ברקע אמיתי – כולל שמות של מוסיקה, תוכניות, סדרות ויוצרים אמיתיים – והקים לתחייה את השנים שבהן נבראה ההשקפה ש"העולם שייך לצעירים", גישה שתעשה חיל בשנים הבאות. מלחמה בין מבוגרים לצעירים, בין "תרבותיים" ל"חסרי תרבות", בין לונדון לפריפרייה בכל אלה עוסק הורנבי דרך סיפורה של צעירה אחת, ששאיפת חייה היא להפוך לשחקנית קומית היא מגיעה מבלקפול – תמימה ובורה, מושא להתנשאות, בטוחה ברצונה אך לא יודעת איך להגשים אותו. הסיפור עוקב אחרי סידרה קומית בהשתתפותה, דרכה משתקף השינוי העצום שחל באנגליה של אותן שנים. והפך את ה-BBC ליוצר הטלויזיה האולטימטיבי.

התגובות שקראתי לספר הזה נעות מאכזבה, משהו כמו "מהורנבי צפיתי ליותר..." ועד התפעלות מרוחב העלילה, מחדות ההבחנה ומשנינות הדיאלוגים. אני שייכת לאחרונים: הספר - בו משובצות תמונות בשחור לבן ההופכות אותו אותנטי - גרם לי הנאה, השכיל אותי (בדרך עדינה, בלי להכאיב...) שיעשע אותי כשאיבחן בציניות ובהומור נפלא את חוליי החברה האנגלית, שבתוכה - הפלא ופלא – מצאתי גם אותנו.
יש לי שתי הערות. ראשית תמונת הכריכה - אותה עיצבה ענבל ראובן - נהדרת ומאפיינת נפלא את הכתוב בו. לטעמי היא טובה יותר מתמונת הכריכה המקורית, שגם היא טובה. שנית – השם לא מוצלח. הוא מעלה על הדעת איזו אחיינית קטנה ומעצבנת, שאתה פוטר בחיבה בכינוי "מצחיקונת... ועכשיו לכי לשחק" אולי אם היו קוראים לו "מצחיקה אחת" או "הצחוק שהשיק אלף נאומים", נניח, הוא היה מצליח להגדיר טוב יותר, לדעתי, את כוונתו של הורנבי.
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, דן סתיו
דעתך עליו תעניין אותי.
דן סתיו (לפני חודשיים)
yaelhar נהניתי מאד לקרוא את הביקורת הקולחת והחכמה שלך על הספר. בזכות כתיבתך, מקווה שייצא לי לקראו.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, חני (דולמוש)
מחמאה אדירה לכרוך את כתיבתו וכתיבתי יחד...
חני (לפני חודשיים)
אוהבת את הכתיבה שלך ושלו.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, מיכל.
קראתי כמה ספרים של הורנבי - את חלקם אהבתי יותר ואת חלקם פחות. הוא נוטה לפעמים לטרחנות קלה, כמו שהעיר פה אלון. אבל הוא שנון, משתמש בהומור שאני אוהבת, יודע לספר סיפור ואשף של דיאלוגים.
yaelhar (לפני חודשיים)
סקאוט, לדעתי בלבול הקוראים אינו מביא לספר אהדה.
סביר יותר שאכזבה...
מיכל (לפני חודשיים)
ביקורת מעולה, כרגיל. קראתי את 'ארוכה הדרך למטה' שלו ואהבתי. עשית לי חשק לקרוא את הספר הזה.
סקאוט (לפני חודשיים)
אבל לפחות תהיה לספר אהדה גדולה, הרבה קוראים יקראו אותו בגלל השם. אז זו גם נקודה חיובית (:
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, סקאוט.
את צודקת. השם בהחלט לא מוצלח, לדעתי.
yaelhar (לפני חודשיים)
חן חן, רחלי.
מקווה שימצא חן בעיניך.
yaelhar (לפני חודשיים)
בר, זה מבלבל בהחלט:
השם זהה, בשני המקרים מדובר בשחקנית (?) קומית. לא קראתי את "מצחיקונת" הראשון ואני לא זוכרת כלום מהסרט. בסיפור הזה הדגש הוא על התקופה ועל השינויים שעברה בריטניה בחמישים השנים משנות השישים.
סקאוט (לפני חודשיים)
וגם היה מבדיל אותו משם המחזמר. בכל אופן, נשמע ספר מעניין. סיקרנת. אבדוק לגביו.
תודה, יעל.
רחלי (live) (לפני חודשיים)
אני הוספתי לרשימה, נשמע לי טוב.
בר (לפני חודשיים)
נכון באמת משהו לא הסתדר לי ! אבל ברגע שראיתי שרשמת שזה על מישהי ששאיפת חייה היא להפוך לשחקנית קומית ישר קישרתי את זה למחזמר שנכתב ב1963 אז השנים דומות אבל אכן לא מדובר על בריטניה. למרות שכל מה שנכתב ממש מזכיר את אותו הסיפור ! בכל אופן מסקרן ואשקול לקרוא (:
yaelhar (לפני חודשיים)
רב תודות, אלון
צודק. אני חושבת שהחלק המייגע שלו נובע מהקפדת יתר על רקע ותשתית, שלפעמים פוגמים בסיפור. לא קראתי הרבה ממנו, אבל זה הרושם שקיבלתי.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, רחלי (live
עלית פה על משהו. בגלל הרקע האמיתי הסיפור מרגיש לפעמים דוקומנטרי, למרות שהוא לא.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, בר!
את כנראה מתכוונת לסיפור של פאני ברייס, האמריקאית מהמחזמר המפורסם. פה מדובר בברברה (סופי) האנגליה, שמתרחש בערך 40 שנה אחרי הסיפור האמריקאי. השם הזהה מבלבל.
yaelhar (לפני חודשיים)
אירית, תודה רבה!
כמו למירית - שני סיפורים שונים באותו שם (-:
yaelhar (לפני חודשיים)
חן חן, יפעת. כדאי.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, מירית.
אכן - המחזמר האמריקאי המפורסם וסטרייסנד זכתה עליו באוסקר. זה סיפור אחר, מתרחש בארץ אחרת ובזמן אחר...
אלון דה אלפרט (לפני חודשיים)
הורנבי לפעמים מקסים ולפעמים טרחן ומייגע
רחלי (live) (לפני חודשיים)
ביקורת מקסימה יעל הר, נשמע לי יותר כמו ספר דוקומנטרי או שאני טועה?
בר (לפני חודשיים)
אני מתה על הסיפור של מצחיקונת!!!
כבר המון זמן שאני רוצה לקרוא את הספר הזה, אני פשוט חייבת.
לפני כמה זמן צפיתי במחזמר בקאמרי בכיכובה של מיה דגן שהייתה נהדרת אבל המחזמר עצמו היה בינוני ולטעמי לא הצליח להגיע לעומק הסיפור. מה שכן, מאוד התחברתי לעלילה ולכן אני חושבת שאני צריכה לקרוא את הספר.
תודה על הביקורת
אירית (לפני חודשיים)
באמת נשמע מעניין ...
וכמו מירית- מצחיקונת מתחברת אצלי ישר עם סטרייסנד ...
המשך יום נעים . ותודה.
יפעת (לפני חודשיים)
נשמע מענין, אבדוק אם נמצא בספריה
מירית (לפני חודשיים)
ואצלי מצחיקונת ישר מביא קונוטציה לברברה סטרייסנד :)





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ