ביקורת ספרותית על דרכים לחזור הביתה מאת אלחנדרו סמברה
ספר בסדר

---

רעידת אדמה פותחת וסוגרת את הספר הקטן הזה - רעידת אדמה שמסמלת בעצם טלטול של חיים של אנשים, של המוכר והיציאה אל החוץ למפגש עם האנשים שעד כה התעלמת מהם באלגנטיות, בהשלכה יפה על היכרות של האמת ושל מה שעומד מלפנייך.
רעידת אדמה פותחת את הסיפור של הילד בן התשע, גיבור הספר שבעצם מספר לנו על קורותיו בתור אותו ילד בן 9 בזמנים שבהם צ׳ילה הייתה נתונה לתהפוכות פוליטיות קשות ועקובות מדם של שנות ה70׳ וה80׳, ללא כל עתיד טוב הנראה לעין.
אותו ילד בן 9, פוגש את קלאודיה, ילדה בת 11 אשר מטילה עליו משימת עיקוב אחר אדם בשם ראול, משימה שלאחר מכן גם נוגעת בחייו הבוגרים של הילד מבלי שהוא ציפה לכך כלל.
חילופי הממשל בצ׳ילה של אותם זמנים וכל הנלווה לכך גורמים לאותן תהפוכות גדולות לקרות גם בחיי האנשים הקטנים - אין משפחה שלא חוותה הרס כלשהו באותה התקופה ואנו מקבלים את נקודת המבט של שתי משפחות (זו של הילד וזו של קלאודיה) אשר כל אחת נחשפה באופן שונה לגמרי למה שסובב אותם בעקבות אירועים שונים.
אני לא הצלחתי ליפול לסוף דעת הסופר, אומנם מדובר בספר קטן כולו כ150 עמודים והקריאה בו היא לא מייגעת, אבל אני חושבת שעצם העובדה הזו גרעה ממני את החיבור לדמויות ולאירועים כפי שהם מוצגים לי.
הכל הרגיש לי מהיר מידי וההרגשה שלי הייתה שהיו נקודות מסוימות שבהם הייתי מתעמקת יותר ועל ידי כך בעצם גם מבינה יותר ללב הדמויות.
כמובן שהקריאה לשיקולכם, מי שמכיר את ההיסטוריה של התקופה אולי יתחבר לספר יותר.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על דרכים לחזור הביתה