ביקורת ספרותית על דרכים לחזור הביתה מאת אלחנדרו סמברה

---

זכרונות של ילדות בתקופת הדיקטטורה הצבאית של פינושה בצ'ילה. אהבתי את הספר. הוא קצר ומדויק. ילד נזכר. ילד רואה את הוריו בעיני ילד. מבוגר מסתכל לאחור ורואה את הוריו בעיניים אחרות. הספר כואב. הוא לא מסביר. הוא מציג את המציאות. כמו שהיא. נגמר במשפט"אני מביט במכוניות, סופר אותן. המחשבה שבמושבים האחוריים ישנים ילדים ושכל אחד מהילדים הללו ייזכר, מתישהו, במכונית הישנה שלפני שנים רבות נסע בה עם הוריו, המחשבה הזאת נראית לי מטלטלת.".כי מתי שהוא כולנו נזכרים. כולנו מעלים מן האוב תמונות, קטעי זכרונות מנסים להבין לחבר קצות חוט לצייר תמונה שלמה. אבל תמיד ישארו סימני השאלה.

» ביקורות נוספות של תדהר רעננה
» ביקורות נוספות על דרכים לחזור הביתה