ביקורת ספרותית על שמועות על גשם מאת אנדרה ברינק
ספר מעולה

---

הכרתי איש אחד כזה. אולי לא בדיוק, אבל דומה. הוא גדל בבית ייקי על הכרמל. אמא שלו לימדה פסנתר, האבא היה מהנדס. בית תרבותי. אנשים משכילים. הוא למד לנגן וקרא הרבה. אחר כך הלך ללמוד רפואה והיה רופא ומנהל מחלקה והמשיך לנגן ולקרוא הרבה.

הוא חשב שחשוב לקנות דעת ולהרחיב אופקים. את הילד שלו הוא שלח ללמוד לנגן על פסנתר אבל כשהתברר שכשרון גדול לזה אין לו השיעורים נפסקו והוא שוגר אל שדות הטניס, רק עד שהתברר שפדרר הוא לא. נבדקו עוד כמה אפיקים עד שנמצא איזה מורה דגול לחליל צד, מישהו שצריך היה לנסוע אליו במשך שעה פר כיוון, אבל הילד הצליח אז שם הוא נשאר. אה, אף אחד לא שאל אותו אם הוא אוהב את זה. אבל הוא היה צריך להצטיין.

הוא גם היה ליברל, אותו האיש, כלומר היו לו הרבה רעיונות ליברליים, רק שבסלון שלו קבוצות של מיעוטים זכו לגינויים שקשה היה לשמוע.

גם בעיה עם נשים לא היתה לו. כל עוד הן שירתו אותו ועשו את מה שהוא רצה. נכון שהיו יוצאות מן הכלל, איתן הוא אפילו יכול היה להתייעץ לגבי מה ילמד הבן שלו באוניברסיטה (כי הוא זה שמחליט), אבל כדי לזכות בכבוד הזה הן היו צריכות ללמוד את המקצוע הנכון ולהיות בקיאות במה שמעניין אותו.

הוא האמין בשיוויון זכויות וכאלה, לכולם, אבל רק אחר כך, אחרי שהם יהיו מתורבתים או משכילים או משהו.


זה לא הנושא של הספר. פה יש סיפור שקורה בדרום אפריקה ומתייחס לשלטון האפרטהייד ולתרבות של האפריקאנרים שנולדו לתוך המציאות בה הם אדוני ארץ שהיא לא לגמרי שלהם.

הגיבור הוא אדם בעל מעמד והשפעה שחי במציאות שמעמתת אותו עם האמונות והנאמנויות שלו, עם השייכות לאדמה כמי שגדל למשפחת חוואים אפריקאנרים אבל חי כאיש עסקים עירוני, עם נאמנויות לחברים שפועלים על פי הערכים שלהם, גם אם זה בניגוד לחוק, עם נאמנות לאישה שאהב, לילדים שגידל ושלח למלחמה לא להם, ועמדת המספר היא אימפריאליסטית, גברית, שוביניסטית, ודווקא דרך העיניים האלה, כשהן משוכנעות שהן מתקדמות וליברליות, קל יותר לראות את העיוותים ואת המורכבות ואת חוסר הצדק ואת הרקבון שבנמצא וגם את זה שעוד עתיד להגיע.

יכול להיות, ואני אומרת את זה בזהירות, שזה דבר שקורה לאנשים שמגיעים לעמדות השפעה. גם אם הם היו אידיאליסטים כשהיו צעירים, הדרך לשם, אל עמדת הכוח, לימדה אותם איזה דבר אחד או שניים על איך עושים את זה, ואז כשכבר יש להם הכוח לשנות את העולם האידאלים כבר לא איתם, או, גם אם הם נמצאים הם כבר תופסים מקום פחות משמעותי או נראים פחות רומנטיים. במקומם יש פרקטיקה שעיקר התכלית שלה היא לקדם את יכולת ההשפעה ולהשיג עוד, כשלא כל כך ברור לשם מה וגם לא משנה מי זה שישלם את המחיר.

ספר מצויין שנהניתי מאד לקרוא. אפרתי, תודה על ההמלצה.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על שמועות על גשם