ביקורת ספרותית על מען לא ידוע מאת קרסמן טיילור
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 במרץ, 2016
ע"י בת-יה


"קראת את זה"? האחיינית שלי הושיטה מולי ספרון רזה וקטן. הסתכלתי. "לא" עניתי לה. "את חייבת לקרוא" היא ענתה. "טוב, אקח אותו הביתה" עניתי. "לא. אותו אני לא מוציאה מהבית"! ככה, בשניה אחת, נעלמו להן 24 שנים של נדיבות ונתינה, של כל דבר, כמעט לכל דיכפין. "אתם פה עד הערב", היא המשיכה, "יש לך זמן". וככה יצא שבמקום להתעדכן ברכילות המשפחתית או סתם להביע דעות על הנעשה בארץ ישבתי בצד וקראתי את הספרון הזה, שהוא מסמך מזעזע על התגלגלותו של הרוע. כשהבנתי אחרי הקריאה שהספר הזה יצא לאור עוד ב- 1939 נדהמתי. כי אם זו דרכו של עולם, ובעיקר של בני אדם, לא לעשות דבר כשהרוע משתולל ברחובות, בשביל מה אנחנו בכלל צריכים לחיות? איזה טוב אפשר למצוא בחיים שלנו? ויותר מכך, מתי באמת אנחנו צריכים להתערב כשאנחנו נתקלים בעוול שנעשה למישהו אחר?
אני מכירה מקרים שאדם מסויים ניסה לעזור ולבסוף חטף את "האש" בעצמו (ופתאום חשבתי שלאחרונה יש גם מי שחוטף אש אמיתית של ירי) ובכלל, האם לגשת לאדם השוכב בצד הדרך? אולי הוא צריך עזרה ואולי הוא סתם שיכור או מסומם שעדיף להתרחק ממנו. ניסיתם פעם לטלפן למשטרה כשראיתם אדם כזה? הם בכלל לא מגיעים. הייתי עדה פעם לאדם שהתעלף בתחנת אוטובוס. אדם אחר טילפן להזמין אמבולנס. כמה שאלות וכמה טירטורים הוא היה צריך לעבור עד שהאמינו לו ושלחו אמבולנס.
אז אלוהים יקר שלי, אולי במקום "חכמת ההמונים" תן רק תבונה לבני האדם הקטנים. שיוכלו להושיט עזרה כשצריך.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה גלית, נראה ספר נחמד, אבל פרט לחליפת המכתבים אני לא חושבת שיש קשר בין שני הספרים. בכל אופן צריכה לקרוא אותו כדי להיות בטוחה.
גלית (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בבקשה דרך צ'רינג קרוס 84 הלן האנף
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נכון, מסכימה איתך לגבי ערכי המוסר.
אבל זו, בעיני, חשיבותם של ספרים מהסוג הזה: הם גורמים לנו לחשוב על הערכים שלנו ועל אלו של החברה ומתי ומה נהיה מוכנים לסכן כדי לפעול על פי צו מצפוננו, בניגוד לערכי החברה.
החשיבה הזו לא בהכרח תוכיח את עצמה בשעת צורך... אבל היא ההתחלה.
בת-יה (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה לכל המגיבים...

גלית, לא מצליחה להיכנס לכתובת הספר שרשמת. האם את יכולה לרשום, בבקשה, את השם שלו?

רץ, וגם yaelhar, אכן, זו הגאוניות שבספר הזה.

רויטל ק., אכן כל אחד צריך לפעול על פי מצפונו, אך העניין הוא שאת ערכי המוסר קובעת החברה, וערכים אלה הם שמחלחלים לתוך נפשו של הפרט. ראי מה קרה ליחידים שניסו לפעול מול גופים גדולים. עצוב שזה מה שקורה.

רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
הגישה של ארה"ב נראית לי די מובנת לאור הניסיון שלהם במלחמת העולם הראשונה.
הם לא רצו להיגרר למלחמה מיותרת, לעוד נהרות של דם.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, הכי קל היה להיתלות באמונה שכל המלחמות מיותרות, שפוליטיקאים וראשי מדינות עוטפים את האינטרסים האמיתיים שלהם באידיאלים לאומיים ריקים מתוכן ושולחים את האזרחים התמימים למות לשוא. שהדבר הכי נכון הוא פשוט לא להיכנס למלחמה.
אם האירופאים מתעקשים להרוג זה את זה בעוד מלחמה מיותרת - למה באמת שהאמריקאים יכנסו לזה גם...?
yaelhar (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני חושבת שכוחו של הספרון הזה הוא בפשטותו.
הוא עוסק בתכנים מצומצמים, ומחדד את מה שאנחנו כבר יודעים שקרה אחר כך. מה שמדהים הוא שהוא יצא לאור ב 1938 (כסיפור קצר) ונכתב על ידי אמריקאית שהידע שלה לגבי נאצים היה מן הסתם מוגבל. ומה שמדהים עוד יותר הוא שבארצות הברית של אותה תקופה רווחה הגישה המתבדלת - מה איכפת לנו מה קורה באירופה? שיהרגו אחד את השני, מצידנו.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לא קראתי את הספר, ראיתי הצגת יחיד שנעשתה לפיו.
זכור לי כבעל מסר חזק שמועבר היטב.
הרבה מחקרים נעשו, על הנושא של הושטת עזרה לאדם השוכב בצד הדרך, או צועק הצילו.
בסופו של דבר, כל אחד צריך לעמוד מול מצפונו, וספרים כאלה גורמים לנו לחשוב, לשים לב.
חני (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יפה כתבת.
רץ (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מפחיד תהומות הרשע האנושי והתיקווה שעדיין יש בנו חמלה רבה - מעניין איך קובץ מכתבים מתאר תקופה שבה האנושות איבדה את השיפיות.
גלית (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ועוד אחד מאד דומה -דרך צ http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=23462
רק לא קשור לשואה
-^^- (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בדיוק אתמול ניסיתי נואשות להיזכר בשם הספר הזה מאחר שאני מאוד רוצה לקרוא אותו,זה הלך בערך ככה: " מכתב אל חבר גרמני...לא! אולי ...חלופת מכתבים אל חבר גרמני ? " והינה בזכות הביקורת שלך נזכרתי בשמו של הספר !
תודה רבה ! והביקורת שלך נכונה בהחלט ,זה עצוב מאוד עד כמה שיש רוע בעולם ,רק אם אנשים היו משקיעים כוחות בטוב כמו שהם משקיעים ברע העולם היה עולם שהרבה יותר נעים ומשמח לחיות בו.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ספר נהדר!
בת-יה (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, קארן.
קארן (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בת-יה, ביקורת נהדרת ומרגשת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ