ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 במאי, 2025
ע"י michalus
ע"י michalus
לטעמי מדובר בספרון חובה(רק 64 עמודים) המראה מה קורה לאנשים החיים
בתוך אידאולוגיה מעוותת של שנאה ורעל המחלחל לנפשם והופך אותם למפלצות.
ספר שצריך להילמד גם בבתי הספר.
מרטין שולזה(40) גרמני הנשוי לאלזה הוא חבר נפש של מקס אייזנשטיין(40) רווק החי באמריקה.
הם מחליפים ביניהם מכתבים בקו גרמניה-אמריקה, הם חברים טובים,
יש להם שפה משותפת, והגלריה בקליפורניה היא על שם שניהם.
הפרגון ביניהם הדדי, מקס מתלוצץ עם מרטין על ההצלחה שלהם במכירות תמונות האמנות במחיר יחסית מופקע.
"אנחנו נבובים ולא ישרים, כי רק כך אנו יכולים לגבור על אנשים נבובים ולא ישרים אחרים.
הרי אם לא אמכור את הזוועה הזאת לגברת פלשמן, מישהו אחר ימכור לה זוועה נוראה יותר.
אלה פני העולם, ועלינו לקבל זאת".
התקופה היא זמן עלייתו של היטלר לשלטון(1933) ומרטין מתמוגג מהמנהיג שהגיע להציל את גרמניה...
"האיש הוא כמו הלם חשמלי, חזק ורב עוצמה כפי שרק נואם מחונן וקנאי יכול להיות".
בהמשך ההערצה הופכת להיות סגידה. מרטין מסביר למקס שאחרי שנים של מחסור ושל קץ התקווה.
הם שקעו עד צוואר בביצות הייאוש. ואז, רגע לפני מותם, הופיע אדם וחילץ אותם.
ויש תחושת התעלות שבאה עם הגאולה.
מקס מצידו מאוד מודאג. מגיעות אליו ידיעות על התאכזרות קשה כלפי בני עמו,
והוא מנסה באמצעות המכתבים לבדוק מה מתחולל שם כשהוא סמוך ובטוח
שחברו הקרוב יכתוב לו בכנות ויצליח להרגיע את רחשי ליבו.
והמכתבים ממשיכים...והשינוי הוא בלתי נתפס...
הספרון לא קל לקריאה. המסר החברתי שלו מקבל חשיבות לנוכח התגברות האנטישמיות.
השואה הראתה לכולנו מה יכול לקרות כאשר מפיצים כל כך הרבה שנאה.
שנאה שלצערנו מחלחלת גם פה, בינינו.
חובת קריאה בכל בית.
*קרסמן טיילור נולדה כקתרין קרסמן בשנת 1903 בארצות הברית.
בשנת 1938 היא כתבה את "מען לא ידוע"
ובגלל הסיפור החזק הוחלט לפרסמו תחת שם של גבר, כדי שיקבל את הרושם הראוי.
את סיפור המכתבים היא כתבה בתוך שלושה חודשים, וההשראה לספר הייתה
סיפורם של סטודנטים אמריקאים שלמדו בגרמניה באותה תקופה, וראו את זוועות הנאצים.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 חודשים)
למרבה הצער, זה נכון.
|
|
|
גלית
(לפני 5 חודשים)
וכמו בכל הנצחונות שלנו ,מורי
הם פורחים ועולים כאילו לא חוסלו מעולם.
|
|
|
מורי
(לפני 5 חודשים)
ומחר, השמונה במאי, חוגגים שמונים שנה לניצחון על הנאצים.
|
|
|
גלית
(לפני 5 חודשים)
יש גם את העניין של מלחמת העולם
אבל זה בהחלט ספר הרבה יותר כיפי חוץ מזה שהוא תענוג לחובבי ספרים.
|
|
|
michalus
(לפני 5 חודשים)
תודה לתגובות.
מורי, הפעם שנינו מסכימים שהספר אמיתי.
roeilamar, אכן פנומנלי. ילד זיגזג, שאפו לבית הספר שהכליל את הספר בבגרות הפנימית. גלית, לא קראתי את הספר שציינת, אך ממה שהבנתי מהתקציר שמעבר לחליפת מכתבים אין דמיון נוסף. דן סתיו, הספר אינו חובה לא אז, ולא היום. חבל. יעל, "עוצמתו דווקא בצמצומו" בדיוק כך. רק תיקון קל, הסופרת הכירה מעבר לכתבות בעיתונים. ממש זמן קצר לפני המלחמה שבו ידידים שלה, גרמנים מתורבתים, בעלי השכלה גבוהה ולב חם, לגור בגרמניה לאחר שחיו שנים רבות בארצות הברית. לא עבר זמן רב מרגע הגעתם לגרמניה והם הפכו לנאצים מושבעים וסירבו לשמוע ולו מילת ביקורת אחת על היטלר. במהלך ביקורם בקליפורניה פגשו ידידיה הקרובים חבר ותיק ויקר שלהם, שהיה יהודי. הם סירבו לדבר איתו ואף היפנו לו עורף כאשר הושיט לעברם את ידו. אלו חלק מהדברים שהיא ראתה ושמעה באופן אישי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 חודשים)
הסיפורהזה מנסה (ומצליח) לעשות ניתוח חקר לתופעות שאין להן שם ברור.
עוצמתו דווקא בצמצומו. ולחשוב על זה שהוא נכתב עוד לפני המלחמה, על ידי סופרת שכל מה שהכירה בנושא הגיע מכתבות בעיתונים, זה פשוט מדהים. |
|
|
דן סתיו
(לפני 5 חודשים)
michalus
הסקירה היפה שלך ממש משכנעת. התרשמתי שהקונספט של הספר מעולה ולמרבה הצער הרלבנטיות שלו כנראה נצחית. לא זכור לי לי שבזמני הספר הזה היה ספר חובה בתיכון.
|
|
|
חן
(לפני 5 חודשים)
באמת ספר חובה
רק חבל שההיסטוריה חוזרת על עצמה |
|
|
גלית
(לפני 5 חודשים)
יש משהו עם רעיון דומה - דרך צ'רינג קרוס 84
|
|
|
ילד זיגזג
(לפני 5 חודשים)
האמת היא שסוג של מלמדים את היצירה בבתי ספר - אנחנו למשל נדרשנו לקרוא את הספר ונשאלנו עליו בבגרות הפנימית בהיסטוריה
|
|
|
roeilamar
(לפני 5 חודשים)
נובלה פנומנלית, קראתי לפני מספר שנים ועוררת בי רצון לקרוא שוב
|
|
|
מורי
(לפני 5 חודשים)
באמת ספרון חובה.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
