ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 בפברואר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הסיפור הזה, שיצא לאור ב 1938 עוסק בנקודה קטנטונת ורבת משמעות בשאלה איך מיליוני אנשים הפכו בזמן קצר למפלצות. אנשים תרבותיים, חובבי אומנות ומוסיקה, המוכנים לקבל התעללות באנשים אחרים. בלי להטיל ספק, בלי לחוש אמפתיה, בלי ששום דבר ממהותם הקודמת יעצור רגע לחשוב "זה אני?"
מדובר ב 18 מכתבים ומברק אחד, שכתבו זה לזה שני שותפים עסקיים שהאחד מהם, מרטין, חזר עם משפחתו לגרמניה, מולדתו, והאחר, מקס, נשאר בסאן פרנסיסקו והמשיך לטפל בגלריה המשותפת ולכתוב מכתבים מתגעגעים לחברו. המכתב הראשון נכתב בנובמבר 1932 התאריך על המעטפה של המכתב האחרון - שלא הגיע ליעדו - הוא מרץ 1934. בתוך תקופה בת פחות משנתיים משתנים שני השותפים - החברים ללא הכר. מרטין הליברל נעים ההליכות עובר ממצב של מתבונן מבחוץ על מולדתו מוכת המחסור למצב של מזדהה עם השלטון החדש ומטרותיו, ומקס הופך מחבר מתגעגע שאינו מאמין למקרא עיניו לנוקם זועם עיוור וחרש לכל, פרט לנקמה.
קרסמן טיילור כתבה את הסיפור ב 1938 והוא פורסם בכתב העת "Story" ועורר התרגשות מיידית. הימים היו ימי טרום מלחמה, בארה"ב היתה תנועה בדלנית שהטיפה לאי התערבות במה שקורה באירופה. הסיפור מבוסס על ארוע אמיתי, כתוב בפשטות ובבהירות, ומעביר את המסר בעוצמה.
אנחנו מכירים, כמובן, סיפורים הרבה יותר מפורטים ומזעזעים מהסיפור הקטן הזה. הייחוד שבו הוא שהוא מנסה - ומצליח עד כמה שסיפור פרטני על שני אנשים יכול להצליח - לענות על השאלה "איך...?" איך נדבקו אנשים טובים, אנושיים ומתורבתים במגפה שהפכה אותם למפלצות, ואיש לא מצא חיסון נגדה.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
משום מה החמצתי את תגובתך...סליחה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ספר מעולה. קטן-גדול.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אהובה!
|
|
|
אהובה
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אחד הספרים....
מדובר בספר קטנטן אבל בלתי נשכח ומעולה חובה לקריאה.
הביקורת שכתבת מאוד מעמיקה וכתובה יפה תודה |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, נתי ק.
הסיפור אכן שופך אור על שאלה שאין לה תשובה. אני משערת שבמציאות "התהפכות האישיות" לקחה יותר זמן. יש שם קטע מאלף בו כותב מרטין, הליברל לשעבר, דברים בגנות הליברליזם ש"רק מדבר"...מאלף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
צודק, אלון.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, נוריקוסאן!
כן, הסיפור נמצא בהקדמה. ושמה הפרטי של הסופרת הוא קתרין. היא פירסמה את הסיפור בשני שמות המשפחה שלה, כדי ליצור דימוי של גבר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, קוראת הכל!
הוא קצרצר, רבע שעה של קריאה. מעביר מסר אחד בבהירות ובנחישות. (הסופרת היתה פירסומאית) מנבא יפה מאותה שנה את השתלשלות העניינים (אבל ב 1938 כבר היו מחנות ריכוז. אמנם עוד לא השמדה המונית)
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו, ואת צודקת:
הוא עונה על השאלה לגבי התהליך. ברור ששום דוגמה פרטית של שני אנשים לא יכולה לענות על שאלה כזאת, שמיליארדי מלים נכתבו עליה בלי מענה...תיקנתי אם כך את הביקורת.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה יעל, לפעמים סיפור אחד קטן
יכול לשפוך הרבה אור
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
כל מה שצריך הם זמנים רעים
הרוח האנושית עושה את השאר
|
|
|
נוריקוסאן
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
בזמנו הקריא אותו בהמשכים
ירון אנוש באיזו תכנית קיץ ברשת ב. נדמה לי שהוא סיפר אז גם על המחברת, וכיצד התפרסם הספר בשם עט, שם שנשמע כשם גברי כדי שאנשים ירצו לקרוא את הספר.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
נשמע מאוד מעניין...
בייחוד לאור העובדה שהוא נכתב ב1938... האמת שאני זוכרת שבשבוע הספר המוכר גמר עליו את ההלל, אבל הספר נראה לי דקיק מדי... טעות. הגודל לא קובע. עכשיו אצטרך להשיג אותו.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
מפחיד ומציאותי מדי בשבילי אבל מרתק.
מעניין אותי לקרוא ולראות אם הוא באמת מצליח לענות על שאלה כל כך מורכבת
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
