ביקורת ספרותית על על הדברים החשובים באמת מאת חיים שפירא

---

על כל הדברים שפתאום כבר לא חשובים.
על עלבונות קטנים שנשכחים עכשיו.
על בעיות של יומיום, על כעסים של שגרה, על עייפות, על סחרחורות, על רעד.
על כל הטרדות שנעלמות ואינן כשמשהו גדול קורה.

זה קרה קרוב לבית, קרוב מדי לבית, זה קרה מאש כוחותינו ואני לא אחשוב על זה עכשיו. זה קרה למישהו שאני מכירה. גם על זה אני לא אחשוב עכשיו.

אני מספרת להן סיפור לפני השינה, וזה קצת עוזר, כי אי אפשר להיות בערך עם ילדים. אתה כל כולך איתם, והמחשבות נרגעות קצת. אבל דווקא הלילה מכל הלילות הן עייפות, לא מבקשות אפילו עוד סיפור. ואני לבד.
אני והמחשבות. אני והרעד הפנימי הזה שלא מפסיק, ולא עוזרים שני סוודרים וכוס תה חם. אני ואתה והשקר, והפחד, והקרעים. אני ואתה ובורא השמיים שאין להם חוף. אני ואתה והחידה. אני ואתה והמוות.
אני רוצה להיעלם. להתעורר מחר בבוקר בעולם אחר. אני רוצה להישאב למקום שבו המילים פיגוע, פצוע אנוש, ירי, והמילים המרות כל כך אש כוחותינו לא קיימות בכלל. אני רוצה לחשוב על משהו אחר. אני חייבת לחשוב על משהו אחר.
על הדברים החשובים באמת:
אהבה. אי פחד. אופטימיות.
אין הרבה דברים שרחוקים ממני עכשיו כמו זה.
והבדיחות הקטנות והציטוטים, הייתי נהנית מהם אולי בכל יום אחר. עכשיו מתחשק לי להקיא.
אני עושה לספר הזה עוול. מגיעה לו קריאה נוספת.
יום אחד אני אמחק את הביקורת הזאת ואכתוב לו ביקורת ראויה.
אני אלך לי עכשיו לדפוק את הראש בקיר או משהו.

...משפט שיהיה הכי חכם בעולם, הכי מתאים לכל מצב, משפט שיעשה אותך שמח כאשר אתה עצוב, ושיעציב אותך קצת אם אתה שמח יתרעל המידה. הפילוסופים חשבו שלושה ימים ושלושה לילות וחזרו עם התובנה החכמה והמדויקת מאוד:
גם זה יחלוף במהרה כלא היה כלל.
זה לא עוזר. אני כנראה תקועה בכאן ובעכשיו.
ויש דברים שלעולם לא יהיו כלא היו.
אני שונאת את זה. אני שונאת את היקום שבו יכולים דברים כאלה לקרות.
אבל גם זה יחלוף במהרה.

» ביקורות נוספות של פֶּפֶּר
» ביקורות נוספות על על הדברים החשובים באמת