ביקורת ספרותית על שרודר - פרוזה # מאת אמיטי גייג'
ספר בסדר

---

מישהו צריך לעשות סדר בעולם הכתיבה - נשים יכתבו על גרושות בלבד וגברים על גרושים בלבד.

קצת נמאס לי שנשים תמיד צודקות וגברים מתייסרים בלי סוף ועושים רק טעויות, רבותיי הנשים הם לא פחות אכזריות מגברים ההבדל הוא שהן יודעות איך לתמרן את הגבר הגרוש לעתיד שיפול לכל הבורות.

כן כן אנחנו בעלי הכוח ובד"כ מטומטמים גמורים, אבל (טטם....) גם אתן לא פחות אשמות באלימות הזאת (פיזית ומילולית) וכל היסורים של הילדים וקרובי המשפחה.

לגבי הספר עצמו, כפי שאמרתי, לאישה שמנסה לתאר גבר בשלבי הגירושים אין שמץ של מושג מה זה אומר - הגבר בד"כ מתעסק עם קשייו הכלכליים (משלם מזונות מרגע הגשת תביעת הגירושים), כלוא בין יצריו להגן מפני תוקפי משפחתו (שלמרבה הצער זו אשתו הנוכחית) ובין ההכרה שכל מילה או תנועה לא במקום תשים אותו בכלא לכמה ימים ותוסיף תחמושת לצד השני.

גברים צריכים להגן מפניהם על עצמם, הם לא עסוקים כרגע ב"מציאת זמן איכות עם הילדים" בסערת הגירושים, הם לא יבזבזו את הונם המידלדל על קנייה לא מבוקרת של בגדים וממתקים , הם לא יסתבכו עם החברים האחרונים שנשארו להם (גניבת רכב של חבר) והם לא יסתבכו אם החוק יותר ממה שגרושתם העתידית כבר סיבכה אותם אלא אם הם שוקלים, לצערנו, לגמור את כולם.

הספר מעלה תובנות על מושג "השתיקה והפאוזה" כפילוסופיה ולאורך ההיסטוריה וניכר שהסופרת מתמצאת יפה בסוגיה.
כמו כן נהניתי להחשף לבעיות של גולה בארץ זרה כגרמני שמנסה להראות אמריקאי לכל דבר , הפתרון המוקצן שהסופרת התמודדה עם הנושא רק מחדד את ההוויה של אנשים אלו.

לסיכום ספר קריא ומומלץ לאנשים מכוכב אחר.

» ביקורות נוספות של חיית טוטם
» ביקורות נוספות על שרודר - פרוזה #