ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 במרץ, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
שרודר הוא גבר מומצא. תאמרו – כל גיבורי הספרות הם אנשים מומצאים (כולל גיבורי האוטוביוגרפיות) ותהיו צודקים. אבל במקרה הנ"ל הוא מומצא בריבוע. אמיטי גייג' (שלא שמעתי עליה לפני הספר הזה ומה שכתוב על הכריכה האחורית, נתון לחשד מיידי) כתבה דמות של גבר המספר את הסיפור בגוף ראשון. לדעתי יש סופרים מעטים מאד המסוגלים לכתוב דמות אמינה מהמגדר הנגדי. גייג' האמריקאית כתבה גם דמות של מהגר. הוא היגר מגרמניה המזרחית לגרמניה המערבית בגיל 5 עם אביו, ובערך בגיל 10 היגר פעם נוספת לאמריקה. כל אלה - בהנחה שגייג' אינה גבר ואינה מהגרת - מייצרים דמות מומצאת מאד.
שרודר הוא דמות של בדיין פטפטן, הממציא את עצמו מחדש מדי פעם. אפשר לקרוא לו "שקרן חווייתי". הוא מספר לאחרים את מה שלדעתו הם רוצים לשמוע. ממציא לעצמו קורות חיים טובים פי כמה מהאמיתיים, מתקשה להשלים עם שיגרה משעממת ובהחלט מתקשה ליצור קשר קבוע ולהתחייב לו. שרודר – שהפך לקנדי עם ילדות משופרת בעיירה ציורית באיזור יוקרתי, ילדות הטובה בהרבה מילדותו האמיתית בגרמניה המזרחית ובשכונת עוני ליד בוסטון. הוא מנסה כל ימיו להשתייך ולחיות את החיים הטובים, לכאורה, באמריקה. אבל משהו בו דוחף אותו להרוס את אותה תמונה שהוא כה כמה אליה.
6 ימים של מסעו של קנדי עם בתו בת ה – 6 הם כביכול הסיפור הזה. אשתו בנפרד מונעת ממנו לראות את בתו באופן סדיר, ברקע מלחמות עולם של זוג על משמורת וזכויות ראייה והאב, בהחלטה ספונטנית כביכול, לוקח את בתו "לטיול" שתוצאתו יכלה להיות הרת-אסון אם כי הוא ישלם את מלוא המחיר עליה. חשוב להבין ש"האב" הזה, אינטליגנטי ומתקרב לגיל 40, לא הצליח לעבור מבחינה רגשית את גיל 14 בערך. ההתעניינות שלו עוברת מנושא לנושא, הוא זקוק לאהבה אך לא מסוגל לתת, הדמיון הפעיל שלו אינו מאותת לו על סכנה לעצמו או לאחרים.
הספר מעניין לפעמים, למרות נטייה לפרוץ בפוסטים סוציולוגיים נוקבים על נישואים וגירושים, על ילדים של זוגות גרושים, על המצב בעולם המערבי וכהנה וכהנה. עיקר הבעייתיות מבחינתי היתה בדמות הגיבור, שהיא הדמות היחידה בסיפור שבנוייה איכשהו. קשה להבין את מעשיו והחלטותיו של אריק קנדי. גם כשמבינים מאין בא לא מבינים לאן הוא הולך ולמה.
"רומן טוב להדהים" - הציטוט של הניו יורק טיימס על הכריכה הוא הגזמה פראית. אבל את זה אנחנו כבר יודעים.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, Pulp_Fiction
הגם אתה עכו"ם??? |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סקירה נהדרת.
אהבתי את תגובתך למוריה :)).
ואני נוטה להסכים עם מורי: מנסיון, כשיש המלצה של הניו יורק טייס עם איזה סופרלטיב ,לרוב מדובר בספר בינוני ומטה. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לא די לך בשני המטרדים האלה? גם עם עובד הפך למקור לספרים לא אמינים. באמת נרדמת בשמירה.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
נו, מורי. הניו יורק טיימס ופרס בוקר (אולי נוספו עוד כמה כשישנתי...)
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, מוריה.
לגבי רולינג - היא באמת יכולה לכתוב דמויות מהמיגדר השני. אפשר לראות זאת בסידרת המתח שלה. אבל היא לא כותבת אותה בגוף ראשון. לגבי ילדים - הייתי אומרת שהם שייכים למיגדר השלישי. סטפן צווייג - אמנם כתב את "מכתב מאישה אלמונית" בגוף ראשון אבל לא הצליח, לדעתי, לכתוב אשה אמינה. איין ראנד - כתבה (בגוף שלישי) דמויות גברים לא אפשריות. מבחינת דמויות אפשר לומר עליה שהיא כתבה מדע בדיוני. אגאתה כריסטי - הדמויות שלה שטוחות כל כך שיכלו להיות גבר, אישה, אנדרואיד באותה מידה. אן רייס כתבה על ערפד, לא על גבר. השורה התחתונה היא שרבים מנסים לכתוב את המיגדר השונה משלהם. לדעתי רק מעטים מאד מצליחים לעצב דמות אמינה. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני מאמין רק בניו יורק טיימס. אם הוא מופיע על הספר, הספר רע.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אני לא מאמינה באסטרולוגייה או בסימנים כלשהם. העובדה שספר כלשהו נמצא ברשימה כלשהי אינה אומרת לי דבר. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
נסיונות שיווק אינם מסתמכים על יושרה, אלא על מזומנים, נראה לי. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני מסכימה שאין זה קל, אבל לא מעטים עשו זאת. סופרים רבים צלחו זאת נפלא. רולינג ופולמן, לדוגמא, כתבו על ילדים מהמגדר הנגדי, שטפן צווייג, ברנדון סנדרסון, אן רייס, איין ראנד, אגאתה כריסטי, מרי שלי, סטיבן קינג והרשימה עוד ארוכה.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אפילו לא הייתי מתחיל לקרוא אם הניו יורק טיימס על הכריכה.
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לפעמים ביקורות של מבקרי עיתונים מוגזמות להכעיס. איפה היושרה ?
זה ספר בינוני לגמרי כפי שתיארת במדויק. משהו שם לא עובר את האמינות.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת