#
שרודר הוא גבר מומצא. תאמרו – כל גיבורי הספרות הם אנשים מומצאים (כולל גיבורי האוטוביוגרפיות) ותהיו צודקים. אבל במקרה הנ"ל הוא מומצא בריבוע. אמיטי גייג' (שלא שמעתי עליה לפני הספר הזה ומה שכתוב על הכריכה האחורית, נתון לחשד מיידי) כתבה דמות של גבר המספר את הסיפור בגוף ראשון. לדעתי יש סופרים מעטים מאד המסוגלים לכתוב דמות אמינה מהמגדר הנגדי. גייג' האמריקאית כתבה גם דמות של מהגר. הוא היגר מגרמניה המזרחית לגרמניה המערבית בגיל 5 עם אביו, ובערך בגיל 10 היגר פעם נוספת לאמריקה. כל אלה - בהנחה שגייג' אינה גבר ואינה מהגרת - מייצרים דמות מומצאת מאד.
שרודר הוא דמות של בדיין פטפטן, הממציא את עצמו מחדש מדי פעם. אפשר לקרוא לו "שקרן חווייתי". הוא מספר לאחרים את מה שלדעתו הם רוצים לשמוע. ממציא לעצמו קורות חיים טובים פי כמה מהאמיתיים, מתקשה להשלים עם שיגרה משעממת ובהחלט מתקשה ליצור קשר קבוע ולהתחייב לו. שרודר – שהפך לקנדי עם ילדות משופרת בעיירה ציורית באיזור יוקרתי, ילדות הטובה בהרבה מילדותו האמיתית בגרמניה המזרחית ובשכונת עוני ליד בוסטון. הוא מנסה כל ימיו להשתייך ולחיות את החיים הטובים, לכאורה, באמריקה. אבל משהו בו דוחף אותו להרוס את אותה תמונה שהוא כה כמה אליה.
6 ימים של מסעו של קנדי עם בתו בת ה – 6 הם כביכול הסיפור הזה. אשתו בנפרד מונעת ממנו לראות את בתו באופן סדיר, ברקע מלחמות עולם של זוג על משמורת וזכויות ראייה והאב, בהחלטה ספונטנית כביכול, לוקח את בתו "לטיול" שתוצאתו יכלה להיות הרת-אסון אם כי הוא ישלם את מלוא המחיר עליה. חשוב להבין ש"האב" הזה, אינטליגנטי ומתקרב לגיל 40, לא הצליח לעבור מבחינה רגשית את גיל 14 בערך. ההתעניינות שלו עוברת מנושא לנושא, הוא זקוק לאהבה אך לא מסוגל לתת, הדמיון הפעיל שלו אינו מאותת לו על סכנה לעצמו או לאחרים.
הספר מעניין לפעמים, למרות נטייה לפרוץ בפוסטים סוציולוגיים נוקבים על נישואים וגירושים, על ילדים של זוגות גרושים, על המצב בעולם המערבי וכהנה וכהנה. עיקר הבעייתיות מבחינתי היתה בדמות הגיבור, שהיא הדמות היחידה בסיפור שבנוייה איכשהו. קשה להבין את מעשיו והחלטותיו של אריק קנדי. גם כשמבינים מאין בא לא מבינים לאן הוא הולך ולמה.
"רומן טוב להדהים" - הציטוט של הניו יורק טיימס על הכריכה הוא הגזמה פראית. אבל את זה אנחנו כבר יודעים.


















