ביקורת ספרותית על עם הנצח לא מפחד מאת שני בוינג'ו
ספר בסדר

---

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם. מרגיש שהוא עם הספר. פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם הנצח. ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. דרך ארוכה ובסופה אתה קציצה. אנחנו דור מצוין ועם הנצח לא מפחד לא ממצ״ח ולא מכומתה כחולה שעולה על כל העצבים. עוד מאתיים שישים וארבע למנייאק.

פיתום קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת. והולך והולך והולך. תראה איך שאני הולך יפה בתלם. יפה יפה בתלם. והולך והולך והולך והולך. סבתא בלהה בישלה דייסה. ושני בוינג'ו בישלה דייסת בלהות. לזה נתנה ולזה נתנה ולזה לא נשאר. נאדה. הלך הלך הלך הלך דפק ת'ראש בקיר צלצל באוזן והנה בית עגול דלת עזובה גלינג רינג דינג במעלון. בוקר טוב אדון קושקו. מה נעשה? אולי נלך לסדר חבר של גורנישט אדון מושקו חופר. א א א א אנ אנ אני אני אני אחפור מהגב ועד הזנב א א א אנ אנ אני ניצחתי את דפי זהב. הכל זהב הכל זהב. מה יהיה פה איתי ועם טרראח ועד מתי שני בוינג'ו והעולם שותק שותק שותק שותה סוטה סוטה סוטר סותם. סתימה. הלו אינסטלטור? לא זה בלומשטיין. בלומפילד. בלומשטיק. בלונגשטוג. שטוטקויה. שתוק כבר. שטותניק. שוט. אקסטרים לונג שוט. שוט על ירך. עד מתי שני בוינג'ו עד מתתתתייי. עוד מאתיים ועשר למנייאק.

בוינג'ו בישלה דייסה, דייסת שאר ירקות. מלפפון ועגבנייה וגמבו שוקולד בלגוני שבעים ושניים אחוז מוצקי בתולות וחמין וחמיד ואננס ופילומלו אוזבקי ואבוקדו דו רה מי פה סול סול סול דקל ישיר לנו סולו בולו. בולה בולה איפה את. בולבול הקבולבול בולמביבה בוא נרקוד עד עור הבוקר עד זוב דם. ז'אן קלוד ואן דאם. דאם דאם הופה והופה הופה הופה הופה היי דרומה לאילת ועוד דרומה יותר דרומה הכי דרומה לשרמאשח ובדרך לאוגנדה עוצרים לסנדוויץ' עגבנייה ומיונז ואף שעל ואף שבור בשארם. בשארם. בשאר. בשאר אל אסאד פאק יו פאק סוריה פאק דעאש. הבנים על הבנות צ'רלי קצ'רלי, הם יצאו למלחמות צ'רלי קצ'רלי. אסאד אסאד צא החוצה. אסאדו על האש, אש יא גולש. עטור מצחך שיער גולש. עוד מאה חמישים ושניים למנייאק.

שם שם ראיתי דקל שפל צנרת בסלט של בוינג'ו ולבבות דקל וארטישוק קמול ואורז מלא כוסמת ססססמאק וקולורבי במיצוי זיתים סורים דפוקים שבורים שבוזים ובלב הדקל יש דלקת ודלק ותשובה נובל אנרג'י פרס נובל אינו נוזל. וקרמבולה במרינדה קרם ברולה ופיסטוק גרעיני מעפולה ועד מתי שני בוינג'ו והעולם שולט. וענב ירוק מבריק טוב מזג שאף פעם לא יהיה ילדה סודנית שרוצחת ובורחת וחולמת על סילואט פרדו של רצועות חסה בסילאן בסילואן ואהלן וסהלן תבוא כל יום חביבי עלא עיני עלא ראסי עלא רוסי. פאולו רוסי. רוסי. בוריס? בוריס. בפרדס ליד החוקן יש תפוזים באלנבי 32. טוק טוק, מה השעה? מה השעה, מאשה? רוצי פוטניק קורא לך. מה קורה לך? מי זה קורה לך? מה לך ילדה קטנה באחורה של המשאית. ואם את בורחת לאן את בורחת. מעל המגדלים עולה ירח ויראו אותך ויירו אותך ולא ייראו ועם הנצח לא מפחד מסטריפטיז על הרצפה. אריבה אריבה ירו בה. ועם הנצח לא מפחד מערבים במחסום אבל אל תלך לשם כי יחתכו אותך ויהיה הרבה דם. דם דה דה דה דאם. דאם איט בנאדם! בן אדם בן הדם למה אתה מתכופף ודוחף וחושף ומשתסף. זה לא מחסום קטן עם שלושה ערבים רגליים וקצינה מחורפנת על בטונדה מזויינת ועד מתי שני בוינג'ו וכל החרא הזה. מחסום גדול יש בו הכל גם משאיות וגם מכוניות וגם תלמה ולואיז על הקצה של המזח ואין כמו יפו בלילות תה ירוק. בית המשפט! אנחנו לא שופטים ומה שתרצה לדחוף לסנדוויץ' תקבל, באבו אבוהה תקבל ויש גם ברנר. מקס ברנר. מקסים הברנר. שיחרוך את האמ-אמא של הפומחצינה המסתייגת. פוף! איפה אתה? גנבים! גנבים!! גנבו לי את הברנר. עוד מאה עשרים ואחד למנייאק.

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ועם הנצח לא מפחד מספרים מחורפנים. אל תירא ישראל כי גור אריה הלו אתה. כן אתה, צא מהעמוקים אומרים לך. אבישג ואבא של אבישג שקוראים לו אבי והוא עשה שתי שורות ואז קראו לו אלי ועד מתי שני בוינג'ו והעולם סובב סובב סובל סובל סובל סוב סוב סוב סובא סובאר סובארו צאו לי מהעמוקים. מישהו שומע אותי? מישהו הולך תמיד איתי ודואג לי שם למעלה. מעלה מעלה עם כל השירים והמנגינות הישנות שנות שנות שנות. שן שן שן שן דובי שן שם ראיתי קשת בענן ועננים גנבו לי את הלילה. וואיי וואיי וואיי דה לילה. מול חרצופייך הפלקתי לשוטרים ולא ינוס ולא יקטן שומם ישראל מעל המגדלים עולה ירח ועוד נשובה אל ניגון עתיק תיק תיק תיק ותק תק תק ברדק חיידק ממתק ארנק ענק ננס פנס אל המטווח נכנס ואני עושה לי אנגינות על גלים. עוד תשעים ושמונה למנייאק.

אתה שם, כן אתה! תתקדם אחורה אומרים לך. ואריה אם ידאג מי לא יברח מי לא ירווח מי לא יטווח מי לא ינוס נוס נוס נוסבאום שולט ואני מסייד את גבריי וסייג לעורמה שתיקה לבטלה ורק המעז מנצח. למנצח שיר מזמור מור מור מור גיב מי מור. מרמור לה מרמור יאללה הפועל מרמורק גיב מי א מן אפטר מידנייט אפטר שייב דונטלו דה קפריזיו חמשוש ועוד חמשוש ועוד יבשוש בקלבוש מור איז לס לנצח מעוז צור ישועתי ונחמות וישועות בתוך המחיקות ובמעקות ובנקרות צוקים בצוק העתים ובנקבות פק"מ נבוקו נבוקו נבוקו פרולה פרולה פרולה שלג על עירי ובמצדה בשביל נשל הנחש ונחש מי בא לארוחת ערב רב ערב בא ערב בא בא בא בא כן אני עוד בא אריבה אריבה פורקי סרה פורקי סרה במבה במבה לה במבה שטוזים שבוזים שלוזים ובזיק ויויו גם וטיקיטיקוץ ברבאקונץ קונצ קונצי קונצנזוס זוס זוסיה זוז זוז הצידה אומרים לך זוז בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא ואתה השונרא דאכל ממטרה רע רע רעה ועד מתי שני בוינג'ו והעולם שולם חולם חוסם חוסך חוסך ושארם א שייך טורקיז קיז תיז אל אמ אמ אמו. עוד שמונים למנייאק.

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת בשביל הספר עם הנצח לא מפחד וחוזר וחוזר וחוזר והעלים תמיד כחולים יותר בדרך חזקה. עם הנצח לא מפחד מספרים משוצפים והוא אמיץ ועשוי ללא חטא והוא לא יוותר ולא ייכנע ולא יפרוש ולא ייסוג ולא יסרוג והוא ייקרע והוא ייאבק והוא ייאנק והוא ייחנק והוא יקרא את הספר ויגיע עד הסוף ולא יברח ולא ינוס ולא יירא כי הוא אוכל שני שני בוינג'ו לארוחת בוקר וחצץ זה החטיף הלאומי של עם הנצח שלא מפחד והוא יגמור את הספר הזה ביי הוק אנד ביי קרוק כי עם הנצח לא מפחד ומי שמאמין לא מפחד ואנחנו בטח לא פראיירים והתחלתי ולכן אסיים כי מגבילית המוחות לא תבולע לי. עוד ארבעים ושלוש למנייאק.

כנרת וזמורה וביתן ודביר ושני שני בוינג'ו אחת באנגלית ואחת בעברית חברו להוציא ספר. כמה שמות, ככה כלום. עטיפה כעורה עם גרפיטי של פרח כדורסל מסויט כבוי שצומח ממדרכת קיר בטון במשקל נוצה בגימור שפרדוקס. אותיות רזות ודלוחות ועלובות בדף הפתיח כמו כותרת חיבור של תלמיד בכיתה ד' שהדפיס עבודה בהיסטוריה במדפסת מאותגרת טונר עם מקש לא זמין של הבולד והכניס אותה לתיקיית חזית שקופה בצבע צהוב ועם שמות פרקים עבים ושמנים יותר מהכותר. ומילים מילים מילים, מיילים מיילים מיילים של מילים כמו נמלים על אקסטזי משורבץ. וכמו בצבא גם הספר מתחלק לשלושה חלקים. כל המילים כולן נא להסתדר בשילוש משולש של שלשות של שלוש.

מחורפן
מוטרף
מייאש

משעמם
משעמם פחד
משעמם אל פחד

אבישג
יעל
ליה

מדריכת קליעה
שוטרת במחסום
תצפיתנית בגבול

עדיין לא מאוחר להשתחרר רטרואקטיבית על סעיף 21 פסיכיאטרי כי הדפיקות הזו לא יכול להיות שקרתה בצבא. היא הייתה ארוזה היטב בתיק הג'נספורט שהגיע לבקו"ם. עוד שניים למנייאק. לא כולל הדפוק.

זה לא בזבוז טוטאלי של זמן כי יש שמץ של עניין אבל לא משהו. ובגלל הספק ששמא אולי וייתכן פן טרם הבינותי את הג'יניוסיטי הבוינג'ית נגיד שהוא בסדר למרות שזה ממש אבל ממש ממש בכלל ולחלוטין לא בסדר. לגמרי.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על עם הנצח לא מפחד