ביקורת ספרותית על היורשת מדלהי מאת ויקאס סווארופ
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 באוגוסט, 2024
ע"י שונרא החתול


פעם, לפני מיליון שנה, הייתה לי סדרת 'מה אני יודעת על...'

אז בעקבות ההצלחה היחסית של 'מה אני יודעת על צפון קוריאה' ו'מה אני יודעת על דרום קוריאה', הבה נמשיך לטייל באסיה. אזהרת מסע: זה אומר שמעט מאוד ייכתב כאן על הספר, לכל מי שאוהב ביקורות ענייניות.

אז מה אני יודעת על הודו? ככה, בשליפה. בלי גוגל.
מתברר שהרבה פחות ממה שאני יודעת על צפון קוריאה.

1.שזו מדינה במזרח אסיה עם אוכלוסייה של כמיליארד וחצי איש
2.שהיא נקראת תת יבשת הודו
3.שכשמסתכלים במפת העולם נראה שלהודו זלגה דמעה ושהדמעה הזו היא סרי לנקה
4.שבומביי נקראת היום מומביי (קטע, באיות הזה, אז בעברית זו החלפה של אות אחת בלבד)
5.שמומביי היא לא עיר הבירה שלה אלא דלהי (כמו תל אביב ירושלים)
6.שראש הממשלה של הודו הוא מודי חמודי
7.שהשם הפרטי של מודי הוא מוהנדרה או גונהדרה או נוהנדרה
8.שנתניהו מכנה אותו my friend אבל אף פעם לא שמעתי את מודי מכנה את נתניהו my friend
9.שגם מודי וגם גנדי מסתיימים בדי ומעניין מה זה די
10.שהבחירות בהודו אורכות משהו כמו חודש ימים
11.שיש בהודו קאסטות של מעמד ושכנראה תמות באותה קאסטה שבה נולדת
12.שבדרך לאוניברסיטה עוצרים בהודו
13.שבוליווד היא מעצמת סרטים שאוכלת את הוליווד בלי מלח
14.שהפרה היא חיה קדושה המשוטטת ברחובות אך למרות קדושתה לא דואגים למזונה והיא עור ועצמות
15.שהדת השלטת היא הינדו ושיש להם מלאנתלפים אלילים. אחד מהם הוא קרישנה.
16.שהנהר הזורם בהודו הוא הגנגס ושהוא גם קדוש וגם מזוהם כי הם משליכים לשם את מתיהם
17.שיש בעיות עם חבל קשמיר
18.שמשפחת גנדי להודו היא קצת כמו משפחת קנדי לארה"ב
19.שהטאג' מאהל הוא אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם (וגם אחד משבעת פלאי תבל?)
20.שהספורט הפופולרי בהודו הוא קריקט או ראגבי
21.שהסניטציה שם היא לא איי איי איי
22.שפעם כשהייתה פה שביתת רופאים רצו לייבא רופאים מהודו
23.שבהודו נוהגים בצד שמאל בגלל המורשת הבריטית, מה שאומר שהיא הייתה קולוניה בריטית או משהו כזה
24.שיהודים שהגיעו מהודו נקראים קוצ'ינים ע"ש חבל קוצ'ין ושזה שם נורא חמוד, מין קוצ'י מוצ'י כזה.
25.ששמות המשפחה הנפוצים של יוצאי הודו הם סולומון, מוזס וכאלה עם הסיומת קר. דגאוקר הנאוקר צגאוקר למשל
26.שכל מי שקורא את זה מוזמן להציע את סעיף 26


זה כמעט מייאש לגור במדינה עם מיליארד וחצי תושבים. זה מספר כל כך כביר, עצום, קשה לתפיסה. מי אתה ומה אתה בתוך מיליארד וחצי איש? אתה כלום, אתה שום דבר, אתה חלקיק של פירור של נאנו גרגר אבק נישא ברוח. תחשבו על זה שמדגם מייצג במדינה של מיליארד וחצי איש הוא שווה ערך למדינה בסדר גודל בינוני-גדול. לא סופרים אותך, אתה לרוב אפילו לא נופל בתוך טעות דגימה.

תחשבו על הסיכויים של הודי להיות ראש ממשלה או להתקבל לנבחרת הודו בראגבי או להשתתף באינדיאן איידול או להיבחר למלכת היופי או לפרסם ספר רב מכר (ומעניין מה זה רב מכר במושגים של הודו) או לזכות בפרס הודו למתימטיקה (שזה המקביל לפרס ישראל. בעצם, יש לו כבר יותר סיכוי לזכות בפרס ישראל) או להיות שגריר באיזו מדינה או לייצג את הודו בהתעמלות קרקע באולימפיאדה. תחשבו על הודי שבכלל יודע שהדברים האלה קיימים. זה סיכוי של אחד לזיליון. בהודו, אתה יכול להיוולד ברחוב, לגור ברחוב ולמות ברחוב.

אז הרעיון של מיליארדר שמלקט בפינצטה מתוך מיליארד וחצי איש בחורה אקראית חביבה שלאחר סדרת מבחנים תהיה היורשת של האימפריה שלו הוא כל כך מופרך ופנטזיונרי, שאין לך ברירה אלא להמשיך לקרוא בגלל הסקרנות.

אז המשכתי בגלל הסקרנות אבל אז המופרכות גאתה. החיים האמיתיים לא מסתדרים כמו פרקים בספר, ובכל זאת, זה ספר נחמד, מעניין ובהחלט שווה קריאה. נהניתי לקרוא אותו ואין יותר מדי תלונות. בעצם יש אחת: העטיפה היא אחת המכוערות.

לאחר 'נער החידות ממומבאי' ו'היורשת מדלהי' של הסופר הנכבד ויקאס סווארופ, הנה הצעות לספרים נוספים פרי עטו.
האביר מקשמיר
עבדאללה מדראמסאלה
המנוול מטאג׳ מאהל
הנזירה אגנס מהגנגס
הממותה מכלכותה
(ןזשל"ב מציע שונרא מאונר"א)

לא הייתי פה הרבה זמן וגם הביקורת הזו היא ביקורת נושנה ועבשה על ספר שאם אקרא אותו כעת, הכל יהיה לי חדש גם בגלל שכמעט ולא כתבתי על הספר.
למען האמת, עכשיו כשרעננתי את הביקורת דווקא בא לי לקרוא אותו שוב.


הצעות שהתקבלו לסעיף 26. יאללה, תביאו עוד...
פואנטה - השיר איצ'יקידנה הוקדש לזוג הייטקיסטים לעתיד, איציק ודנה, שעצרו בהודו בדרך לאוניברסיטה (סעיף 12)
דן סתיו - לסעיף 26 - הלוואי שהיינו דוברים אנגלית ברמה של בחור תיכון ממוצע מבית ספר טוב שם.ושבוגרי בתי הספר התיכוניים שם מכניסים בכיס הקטן את מקביליהם בישראל ובארצות הברית.
מיקה - 26. בצפון הודו ובדרום הודו יש מאכלים מאותם המרכיבים אך בטעמים אחרים ובשמות שונים.
בצפון הודו אורזים את האוכל בקופסת קש ובדרום הודו אורזים את האוכל בתוך עלי בננה.
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיקה (לפני שנה)
26. בצפון הודו ובדרום הודו יש מאכלים מאותם המרכיבים אך בטעמים אחרים ובשמות שונים.
בצפון הודו אורזים את האוכל בקופסת קש ובדרום הודו אורזים את האוכל בתוך עלי בננה.
שונרא החתול (לפני שנה)
תודה חני, טרטלאבי, אפרתיתי, מיכלוש ורוויטל. גם אני התגעגעתי וכיף לחזור.
רויטל ק. (לפני שנה)
כיף לראות אתך פה, שונרא:)
מיכל (לפני שנה)
נאמר כבר הכל. אוף!
אבל גם אם הייתי הראשונה להגיב, לא הייתי מוצאת את המילים בגלל ההתרגשות.
נפלא שאת פה!
אפרתי (לפני שנה)
שונרתי, איפה היית כל הזמן הזה, בהודו??? ברוך שבך, מזל שחזרת.
פואנטה℗ (לפני שנה)
מה עם קצת הצעות ל- "בטור תחכון"? אבל משהו יצירתי, לא "בחור תיכון"...
צב השעה (לפני שנה)
כמה התגעגעתי ל"טארטלאב"...
חני (לפני שנה)
הבלתי נשכחת...
Welcome before you go again
פואנטה℗ (לפני שנה)
דן סתיו, הגיוני שבמדינה המאוכלסת ביותר בעולם יהיו גם כאלה. אך בל לא נשכח שרוב ההודים עניים ולא משכילים, ולא תראה ברחובות של הודו תור של אלפי ישראלים שמשתוקקים לעבור מיונים כדי להיות עובדים זרים בתחומי בנייה וחקלאות.
יחד עם זאת, סוף כל סוף מתעוררים אצלנו ומבינים איזה פוטנציאל עצום יש בשיתופי פעולה עם הודו, כבר התחילו להקים שם מפעלים ישראליים.
זאת גם אלטרנטיבה ראויה לסין ואפילו לארצות הברית.
בר (לפני שנה)
קאמבק מכובד.
דן סתיו (לפני שנה)
שונרא החתול ברוכה השבה.
לסעיף 26 - הלוואי שהיינו דוברים אנגלית ברמה של בית תיכון ממוצע שם ושבוגרי בתי הספר התיכוניים הטובים שם מכניסים בכיס הקטן את מקביליהם בישראל ובארצות הברית.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה)
הצחקת עם ההצעות לספרים. רק כדאי לך להיזהר שהוא לא ינקום בך ויוציא ספר שייקרא 'שונרא מאונר"א'...
שונרא החתול (לפני שנה)
תודה לכל המברכים את חזרתי וגם למלייקים. מקווה לא לאכזב.
בנצי גורן (לפני שנה)
מצטרף לכל המאושרים כאן משובך.
עמיחי (לפני שנה)
איזו הפתעה! :-)
סקאוט (לפני שנה)
טוב לראות אותך כאן.
ברוכה השבה.
אלון דה אלפרט (לפני שנה)
יאללה עטרה ליושנה וזה
פואנטה℗ (לפני שנה)
אז נסעת להודו להאכיל את הפרות הקדושות-כחושות? וחזרת ברגל?
לא חשוב, העיקר לרענן את האתר העבש במיידי!

סעיף 26: השיר איצ'יקידנה הוקדש לזוג הייטקיסטים לעתיד, איציק ודנה, שעצרו בהודו בדרך לאוניברסיטה (סעיף 12)
מסמר עקרב (לפני שנה)
פעם, לפני מיליון שנה, הייתה בסימניה מישהי שכתבה ביקורות מבריקות, שנונות, מקוריות.
אבל אז היא עזבה...
ועכשיו היא חזרה!
ושלא תעזי לעזוב עוד לעולם!!!
והביקורת עצמה, נושנה? אולי.
אבל עבשה???
איזה עבשה בראש הכתום והמכוער שלך, יא חתיכת מגעולה?
זו שונרא במיטבה!!!!
הביקורת המבריקה הזו העלתה חיוך רחב על פניי, ואין זה דבר של מה בכך, על אחת כמה וכמה בימים אלו.






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ