ביקורת ספרותית על ילדת פלא מאת רוי יקובסן

---

זוהי פרידה.
פרידה ממקומות קרים, מבתים צפופים, מדיירים מפלצתיים שרק מחכים לרגע הנכון ואז קופצים עלייך מתוך אישיותם הקרירה, פרידה מילדות שמנמנות ומתוקות שנכנסות עמוק לתוך הלב, מילדים שאף פעם לא באמת היו ילדים, מאוסלו, מנורבגיה שלאחר שביקרתי בה נראית לעיני עוד יותר יפה, ממלאכים שבאים משום מקום, מניסים קטנים וגדולים. אני בגרתי, אינני עוד הילדה הקטנה שכל חייה היו אותם ספרים, עכשיו יש מבחנים, עבודות רבות, גיאולוגיה ודוחות סיור, גרמנית ומדי פעם כשיש לי זמן אני שבה לספרים היפים, לאומנות הספרות, לכתוב ולקרוא.
אני כמעט ולא קוראת ספר פעמיים, ספר שקראתי פעם אחת ישאר בתוכי לעד. אך, כאשר יוצא לי לקרוא ספר פעמיים זה אומר כי יש בו משהו בלתי רגיל, ולא רק מיוחד אלא מעבר לזה, פנטסטי. עכשיו כאשר אני מסתכלת על הספר בעין בוגרת אני רואה פרטים אשר כשקטנה הייתי לא שמתי לבי עליהם, מילים כמו נרקומנית, אשראי, אגרה וכדומה, משפטים כמו היא לא הלכה לבית החולים הרגיל או אפילו עמודים שלמים. עכשיו אעביר את הילדות הזאת לילדה אחרת שעדיין זקוקה, אנסה לתרום לה מהילדות שלי, הרי אני כבר הלאה משם.
אך תמיד ישארו בלבי הניסים הקטנים, מלאכים שעושים לך חיוך ענק על הפנים, אנשים מלאי אור. הרי חברתי עדי תמיד תשאר איתי ואת האור שלה לא ניתן למצוא בכל העולם, וגם שייקי, השי הקטן שיצא לעולם, אחותי הקטנה מלאת האור. כאן תמה ילדותי, אך ניסים ומלאכים הם דבר שילווה אותי תמיד, שימלא אותי מבפנים, שתמיד ישאר בתוכי.
תמה תפילתי.

» ביקורות נוספות של נונו
» ביקורות נוספות על ילדת פלא