ביקורת ספרותית על ילדת פלא מאת רוי יקובסן

---

בסרט "אמילי" עולה שם פנטזיה ללחשן, כזה שברגעים שמישהו "שותל" אותנו באמירה מצמיתה, ילחש לנו באוזן איך להגיב. לחשן עדיין אין לי, אבל משאלה מושלמת אחרת הגשמתי, ובכן יש לי לחשנית לספרים שאני אוהבת. מישהי שכל המלצותיה היו שוות קריאה. זה בהחלט דבר-מה ביקום הזה.
כך גם עם "ילדת הפלא", רומן התבגרות נורווגי באמת נפלא. פין בתחילת הרומן הוא בנה של אם חד הורית בשיכון פועלים קשה יום, אבל רובו ככולו שרוי בילדות ובאיזה קשר בלתי אמצעי עם אמו. דרך מאורעות שקורים בדרך, ואולי אף יותר מהם, דרך חשיפה של קליפה עדינה שמגלה עוד ועוד את המציאות הממשית, בעיניים בוגרות, יש תנועה טקטונית אל חזור מן הילדות הזו.
יש המון ציטוטים נהדרים בספר הזה, ובכלל השפה והמבט שדרכה מעביר רוי יקובסן את הסיפור הם חלק בלתי נפרד מן הקסם שלו. הם גם מה שמחלצים שוב ושוב את הטקסט הזה מן הקלישאתיות שברומן התבגרות. אותי באופן אישי גם סקרן המפגש עם נורווגיה, לא חושבת שקראתי עד היום הרבה ספרים נורווגים, ובאמת לאחרונה יש בי איזו משיכה לקריאה מן הארצות הקרות (אתם מוזמנים לראות בכך את מחאתי הפרטית להתחממות הגלובלית) אבל הנה בכל זאת כמה ממתקים משובחים:

"היא עוצרת בדיוק בשטח ההפקר בין העולם שלה לשלי, נעמדת שם ומביטה למעלה, אלי, עד שאין לי ברירה אלא ללכת אחריה פעם נוספת וללוות אותה עד הבית"

"כשסוף סוף הגענו הביתה בישלה אמא בשר חזיר ורוטב שומני, כי אצלנו במשפחה אוכל משמש לחיסול משברים או כדי לאותת שהסכנה חלפה."

"בן יודע דברים כאלה על אמו, אין לי מושג מנין, הוא יודע שבמוקדם או במאוחר אמא שלו תתעשת ותיקח את העניינים לידיים ותצחק על כל הטינופת שעשו."

"מכאן צפינו על העולם כפי שהוא נראה בלי כל אלה ששייכים לו - תקופה מוזרה הקיץ, ימים של מסתורין, ממש כמו החורף."


ממליצה מאוד

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על ילדת פלא