ביקורת ספרותית על הבית אשר נחרב מאת ראובן נמדר
ספר טוב

---

רובי נמדר הוא ישראלי לשעבר שחי בניו יורק. למען הגילוי הנאות הוא חבר שלי בפייסבוק. לא ידעתי שהוא סופר וסיפרו זה הגיע לידיי כמו שקורה אצלי בדרך-כלל – במקרה...
זהו ספר מאוד מעניין ומורכב: הוא מספר את סיפורו של אנדרו כהן פרופסור יהודי נחשב באוניברסיטה ניו-יורקית. הוא במעמד של גרוש ויש לו יחסים מִשְׁתַּנִּים עם האקסית שלו, עם בנותיו, ועם בת זוגו הנוכחית, שהיא בערך בגיל של בתו. במהלך הסיפור עובר הפרופסור המתגורר בניו-יורק משבר שקשור בעבודתו ובת-זוגו. הוא מתחיל "להתפורר" מבחינה נפשית ופיזית... עד כאן הסיפור הראשי שנמדר מספר אותו ע"י מספר "יודע-כל". אלא ש"ידיעת הכל" היא רק לגבי הפרופסור (שאכן אנו מקבלים עליו מידע עמוק ביותר) אבל על כל שאר הדמויות אנו מקבלים את המידע רק דרך עיניי הפרופסור... אלא שנמדר איננו מסתפק בכך הוא מכניס לכאן בעלילת משנה, את סיפור בית המקדש היהודי הקדום שנשרף, קושר אותו להזיותיו של הפרופסור וגם מוסיף עמודים רבים עם כתב צפוף ומנוקד שנראים גרפית בדיוק כמו דפי גמרא או ספרי קודש אחרים מהמקורות. עמודים שעוסקים בהליכי הקרבת הקורבנות והתפילה בבית המקדש. אינני יודע מה אמיתי בדפים הללו ומה הוא פרי דמיונו של המחבר, אבל אני כן יודע שהכנסת כל הסיפור המשני הזה לכאן הייתה מיותרת לחלוטין! הצמדת "בית המקדש הקדום" לדמותו של הגיבור הראשי איננה אמינה בעיניי ואין לה לדעתי כל הצדקה, דווקא בגלל היהדות "הסתמית" שלו... הסופר כאילו "מתאמץ יותר מדי" על מנת שהספר יהיה "עמוק" יותר... לו במקרה אני הייתי העורך של הספר, (אפשרות דמיונית לחלוטין) הייתי מייעץ לסופר לוותר על כל עלילת המשנה הזאת (למרות הרבדים הנוספים שהיא מעניקה לספר...) הסיפור "הראשי" לעומת זאת הוא סיפור טוב וחזק ולא רק זאת, אלא שנוכחתי לדעת תוך כדי הקריאה שהסיפור אף הולך ומשתפר! והחלק השני של הספר הוא ממש יותר איכותי ביחס לחלק הראשון... מדובר בספר ארוך ומרשים (יותר מחמש מאות עמודים) שניכר בו שמחברו עבד עליו תקופה ארוכה. (אולי שנים.) לכן לדעתי יש פער מסוים ברמת הכתיבה של חלקים שונים בספר. לדעתי עורך טוב היה עושה פה פלאים! יש פה ושם שגיאות כתיב וגם ניסוח עברי "מאונגלז", קטעי "חפירה" פילוסופיים והערות שוליים כביכול אקדמיות, אך מיותרות לחלוטין - בסיפור של ספרות יפה. אך הנ"ל בטל בשישים לנוכח הגודש של הטוב שיש כאן! ויש הרבה! קודם כל; ניו-יורק המתוארת כאן בסיפור היא ניו-יורק מדויקת ואמיתית, שרק מי שאכן חי בה ומכיר אותה היטב יכול לתארה כך! ונמדר הסופר, שוחה בחומר הזה כדג במים! עוד עניין "חזק" בסיפור, שנמדר מכיר היטב מן הסתם, הוא תיאור התככים והצביעות בסגל האוניברסיטה: יש שם פרק נפלא שעוסק בכך שתוך כדי ישיבת צוות, מתחוור לפתע לפרופסור, שהוא הוכנס למלכודת שהוכנה מראש והוא לא יוכל לקבל מינוי נחשק וחשוב באוניברסיטה. גם תיאור המשבר הנפשי אותו עובר הפרופסור הוא חזק מאוד בעיניי! (לא נעלמו מעיניי הדימויים הסמליים המרתקים שבו...) בנוסף לכך יש בחלקים שונים של הספר, קטעי ליריקה יפים שנקראים כמו שירה שנהניתי לקרוא!... כלומר גם עם החולשות לדעתי, שהצבעתי עליהן, מדובר בכל זאת בעיניי בספר טוב ומרשים שכדאי בהחלט לקרוא אותו!

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על הבית אשר נחרב