ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 28 במאי, 2015
ע"י snow fox
ע"י snow fox
בטח שמתם לב שיש הרבה ביקורות לספר הזה.
טוב זה די ברור מאליו הרי טרילוגיית "משחקי הרעב" היא בין המצליחות בעשור האחרון.
גם שמתי לב שהביקורות כאן מתחלקות לשני חלקים: הערצה מאוד גדולה ומצד שני, תיעוב.
אני אנסה להיות באמצע. הרי אני האנגרית וכל זאת יש לי ביקורת גדולה על הספר הזה (וואו חשבתי שאשתמש בפתיחה הזו רק על אשמת הכוכבים אבל כנראה שלא רק).
אני לא מנסה להיות מיוחדת פשוט זאת דעתי.
אם מישהו יסתכל בפורום שלי, הוא יראה שאני האנגרית בסוף ואז שיראה על איזה ספרים רשמתי ביקורת הוא יתפלא שעוד לא רשמתי ביקורת למשחקי הרעב למרות שאני האנגרית. פשוט היה לי קשה לחשוב מה לכתוב. הוא יראה שגם הספר האחרון בסדרה (זה), הוא הספר הראשון בטרילוגיה שאני כותבת עליו. התשובה: לספר הזה יש לי את הביקרת הנוקבת ביותר!
אה, ואם אתם שואלים "אז למה היא נתנה ארבעה כוכבים במקום שלוש אם היא אמורה להיות אמצע," זה בגלל שתמיד תהיה לי הערכה לסדרה הזאת ושבכל זאת, הספר רע אבל לא עד כדי כך שאתן לו שלושה.
אז נתחיל: היא יצאה מהריאליטי. ועכשיו היא בעולם האמיתי (זה נשמע יותר טוב באנגלית).
ב"עולם האמתי" כביכול, מגלים שמחוז 13 בעצם שרד והוא נמצא במרד יום יומי עם הקפיטול מתחת לאפותיהם של בני המחוזות האחרים.
מרגש. זה הפתיע וגם לא הפתיע אותי יחד.
קטניס מתלבטת האם לעזור למחוז ,13 שבו היא ושאר השורדים מבני משפחתה ששרדו נמצאים, או להתחבא ולשקוע ברחמים עצמיים על פיטה (פיטהלה' המקסים שנחטף. נו באמת. הדמות האהובה עלי נחטפת?! באמת, גייל המעצבן-ברמות-על יכל להוות תחליף מצוין לפיטה. אבל תמיד שאני חושבת ככה אני מזכירה לעצמי: אם פיטה לא היה נחטף אולי הוא וקטניס לא היו יחד).
הספר עצמו מספר את המרד. בצורה טובה יחסית אני חייבת להודות.
ההתחלה והסוף היו איטיים בעוד שהאמצע היה מותח וזה עצבן אותי. כבר חשבתי לעצמי: "לאיזה מצב הידרדרה סוזן קולינס? הערצה ואור הזרקורים עיוורו אותה?!"
ואז הגעתי לאמצע, ושכחתי מזה. הגעתי לסוף ונזכרתי במחשבה זו. אולי היא באמת נכונה, המחשבה הזאותי, אין לי מושג לא נכנסתי למוחה של הכותבת.
אם הייתי מדרגת את הספרים מהטוב לרע בסדרה הזו הייתי שמה את עורבני חקיין בתחתית, משחקי הרעב הראשון באמצע ואת התלקחות במקום הראשון.
בספר הזה המוות כואב, אולי יותר מהקודמים. אמרתי פעם: "המוות נורא לאילו שחיים לא למתים. לאלו שמתו פשוט נשארו כל אהוביו בחיים בעוד הוא הולך," וכך אני מרגישה לגבי הדמויות המתות בספר הזה.
כל הדמויות האהובות עלי מתו והשאירו אותי שבורת לב (פרט לשתי דמות האהובה עליי)!!
הם השאירו אותי בודדה. זה הספר הראשון שבו בכיתי על מוות של דמות (הרץ במבוך 3 אחריו). מה אעשה ומה זה המוות הנורא לגיבור המקסים הזה *ספויילר* פיניק!!:( (אני בוכה) *סוף ספוילר*
גם שאר קטעי המוות היו נוראיים בשבילי אבל המוות הזה במיוחד.
סוזן קולינס מצליחה להעביר מסרים, נופים, רגשות ותחושות היטב כרגיל אבל העלילה והקצב שלה הן הסיבות להורדת הכוכב.
הסיום *ספוילרים*:
מה זה אמא שלה לא גרה איתה שוב?! והן כמעט לא מדברות בגלל שפרים מתה?!
מה זה גייל "נוטש" אותה (תמיד אמרתי לה לא לסמוך עליו אבל היא לא הקשיבה לי. גייל מטומטם ומעצבן וזו עוד דמות שתמיד אשנא!!)
הצד החיובי בסוף:
אומנם הוא היה "הפי אנד" אבל אהבתי אותו. איכשהו.
אני שמחה בשביל נורי, קטניס התנהגה אליו סוף סוף יפה (לא סבלתי את היחס שלה אליו)
ואחרונים חביבים: פיטה וקטניס יחד!! מרגש!! אני לא יודעת אם היא באמת באמת אוהבת אותו (קשה לקרוא את רגשותיה) אבל הם יחד. תחיי פיטה+ קטניס!!!
אבל למרות הסיום משהו התפקשש בספר הזה כך שחיכיתי כל הזמן לסוף כדי לשמוע את המשפט שקטניס אומרת לפיטה והוא היה כזה יפה! (הסתכלתי בויקיפדיה. מכורת ויקפדיה. ומתברר שהמשפט הזה היה המשפט האחרון לפני סוף הדבר. בקיצור חיכיתי לסוף הספר).
לכן אני אמליץ לקרוא את הספר הזה, אבל לא בחפץ לב.
לגבי הסרט הנורא: ילדים בכיתה שלי שאלו אותי בתור האנגרית "איך הסרט היה כזה נורא" או "הוא סרט ממש עלוב/גרוע", ואני עניתי להם: "אתם צודקים. הוא נורא ואיום אבל זה בגלל שפיצלו אותו לשניים והשאירו את כל החלקים הטובים לחלק השני. גם הספר לא משהו. אל תאהבו את גייל" (למרות שכל הבנות בכיתה שלי אומרות ש"גייל חתיך" ממש... ו-"פיטה מכוער". שיסתמו).
כולם כמובן אמרו "בטח בטח..." וחזרו לחברים שלהם. המשחק עצמו בסרט: ג'ניפר לורנס מעולה כרגיל, ג'וש האצ'רסון גרם לי להזיל דמעה בזמן שהוא בכה למצלמה ועשה את העבודה הכי טובה יותר משאר הסרטים עד כה וגם כשהוא השתגע זה היה כל כך משכנע עד דמעות שנשארתי בוכה באולם עד שהסרט נגמר לגמרי (גם כתוביות הסיום נגמרו) למרות שהחברה שהלכה איתי גערה בי לקום כבר. בכלל הוא שחקן אהוב עלי. היימטץ' (לא זוכרת אל שם השחקן) גם מעולה וכך גם אליזבת בנקס (אפי) למרות שהקטעים שלה בכלל לא היו בספר והיא לא היתה בו עד הסוף וזה היה עצבן. אני לא סובלת שמוסיפים לסרטים שמבוססים על ספרים (חוץ מההוביט). סנואו גם מעולה וכמובן שג'וליאן מור מעולה. די דמיינתי את קווין ככה. פיליפ סימור הופמן היקר אני תמיד אוקיר אותך כשחקן מעולה. עוד נשמה אבודה הלכה מהעולם. הפסד לתיאטרון והקולנוע.
אגב, בכורת הסרט יצאה ביום ההולדת שלי (ה-20 בנובמבר) אז הלכתי לסרט כמסיבת יום הולדת עם חברה (כתבתי עליה למעלה). גם הסרט הבא יצא בתאריך הזה כך שזו תהיה מסיבת יום הולדת כפולה!! פעם שנייה!! ברצף!! זה היה אחד מימי ההולדת העצוןבים שהיו לי בגלל פיטה.
קראתי את הספר ממזמן אז סליחה.
תודה שקראתם ותזכרו: גייל מעצבן, פיטה טוב וקטניס אדישה. אילו ספרים מיוחדים עם דמויות דפוקות קצת אבל טובות...
עוד משהו לפרוטוקול: למה כולם רושמים ביקורת לספר הזה ולא לכריכה המקורית?
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
