ביקורת ספרותית על הבריון של ארצ'ר מאת דיאנה ווין ג'ונס
ספר מעולה

---

"אייייייייייימממממממממא"
"כן מותק."
"מה את עושה?"
"כותבת ספר חדש."
"מתי התחלת?"
"הבוקר."
"אני רוצה שוקו. מתי תגמרי?"
"כמה דקות. אני בעמודים האחרונים. אשלח אותו להוצאה לאור ואכין לך שוקו."

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

זאת דיאנה וויין ג'ונס במיטבה: שולפת סיפורים הזויים מהשרוול, מתבלת בדמויות מתוקות כרגיל, וכורכת הכל ביציאות שגורמות לך לרצות לחבק אותה בהזדמנות. וכל זה במין נונשלאנט לא מתאמץ. כאילו היא לא עבדה על הספר הזה יותר משעה שעתיים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"עכשיו תספר לי איך אימצתם אותי." אמרה איומה.
"אני לא יכול." אמר קוונטין. "כי לא אימצנו אותך. את נולדת בדרך רגילה. אני לא יודע על מה נענשנו שקיבלנו אותך."
"זה לא הוגן! גם אני רוצה להיות מאומצת! לא מישהי רגילה ומשעממת."
"אני אמסור אותך ברצון. בעיקר אם את מתכוונת להישאר במצב רוח רע."

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

מותק של ספר. מומלץ.

» ביקורות נוספות של קריקטורה
» ביקורות נוספות על הבריון של ארצ'ר