ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2024
ע"י omer israeli
ע"י omer israeli
אחד מהספרים הקשים שקראתי. ספר ראשון של גרוסמן, ולא הצלחתי להתחבר. לא לדובלה, לא לאבישי וגם לא למתקשרת.
מצאתי את עצמי מכריח את עיניי להישאר דבוקות לנוכח התיאורים של דובלה על הוריו בנסיעה הקשה עם הנהג הצבאי עלום השם. הברוטליות וגסות הכתיבה הכבידו עלי, ואולי מעידות על אופיו של כוכב הספר, ואולי גם על אופיו של הקורא.
עם זאת, חייב אני לציין כי לאחר קריאת הספר צפיתי בהצגה - והיו חסרים לי החלקים המפותלים של הנסיעה. רק כשצפיתי בהצגה הבנתי למעשה את עומקו של הספר - ובמיוחד את היופי שבנסיעה הנוראית של דובלה לירושלים, הניגודיות בין הנהג לאחותו, ואת הקושי שבסיגריה הראשונה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בר
(לפני שנה ו-4 חודשים)
אני מאוד אהבתי את הספר. ספר מדהים ומרגש.
שמחה שלמרות הכל אחרי צפייה בהצגה הצלחת להבין דברים בדיעבד. זה לא מובן מאליו וכיף לשמוע ששחקן הצליח לחדור לעומקי הנפש ולתקן את מה שהספר פחות צלח בו. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-4 חודשים)
עומר ישראלי
סקירה מעניינת. בשונה ממך, הספר הזה היה עבורי חווית קריאה נפלאה ומיוחדת. שמח שלפחות ההצגה הצליחה לעשות לך מה שהספר כשל.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנה ו-4 חודשים)
לומר את האמת
למעט הספר - "אישה בורחת מבשורה", עד היום לא התחברתי
לשום ספר שגרוסמן כתב ולא שלא ניסיתי. נראה שהוא מסוג הסופרים שכל נושא אפילו שיהיה קל לכאורה הוא כותב אותו באופן קשה ואולי הספר הזה הוא דוגמא לכך. |
|
|
מורי
(לפני שנה ו-4 חודשים)
ספר מופת.
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-4 חודשים)
כן משהו בספר היה עמוק קשה ומדהים.
לוקח זמן להיכנס ואז נשאבים. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
