ביקורת ספרותית על התופת מאת דן בראון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 במרץ, 2015
ע"י חגית


מאז ומעולם ההרפתקאות של רוברט לנגדון מתחילות ונגמרות באיטליה. איפה שהוא לא יהיה ומה שלא יעשה- בסופו של דבר הוא נוחת בתוך הקולוסיאום, משייט בגוואנדלה ומתרוצץ ברחבת כיכר פטרוס.
בוא קצת אלינו, רוברט. גם כאן יש רוחות רפאים, כנסיות ואפילו ציפורי משלנו . מקום מושלם להחביא בו סודות ורמזים.
עייפתי מהמרדף הזה. זה לא אתה זו אני.
נותרתי עם תחושה של סחרחורת מכל האייקונים, הבזיליקות המוזהבות והפסלים.

רוברט לנגדון מוצא את עצמו, בתחילת הספר פצוע ללא זיכרון בבי"ח ברומא. משם מתפתח מרדף ארןך ומייגע בעקבות רמזים שהשאיר אחריו מדען הזוי שרוצה לדלל את אוכלוסיית כדור הארץ.
ללנגדון לא ברור למה הוא נבחר לפענח את הרמזים אך הוא נשאב ללא ברירה.
הנושא של התפוצצות אוכלוסין הוא בעייתי, מציאותי, מרתק ומפחיד כאחד ומובא כשירות לקורא על כל הבטיו- מוסרית, ביולוגית, כלכלית והיסטורית.
אולם שלא כמו בספריו הקודמים, ואולי בגללם- הפעם העלילה לא היתה אמינה עליי. נדמה כי הסופר החליט לשפוך את כל ידיעותיו האמנותיות-היסטוריות ולחברן לכדי עלילת מתח.
אם הייתי מדען הזוי שרוצה להפיץ מחלה קטלנית בעולם- למה שארצה לפזר רמזים וכתבי סוד בתוך יצירה ספרותית?? אא"כ תכננתי מראש להיכנס לסדרת לנגדון המפורסמת...
ולו הייתי רוברט לנגדון (בצניעותי) וחצי מהקרביניירי היתה רודפת אחריי- כנראה שלא הייתי עוצרת ליד כל שכיית חמדה ונציאנית כדי לחדד ולשפץ את ידיעותיי האקדמאיות בנוגע אליה. אא"כ ידעתי שיכתבו על זה ספר...

כנראה שאסיים את הרומן שלי עם רוברט בספר הזה. די.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אבל עדיין מגיע לו קרידטים על היותו רוברט לנגדון, אין עוד כזה.... אני עדיין נהניתי מכל המסביב....
קריקטורה (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת, חגית.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ