ביקורת ספרותית על התופת מאת דן בראון
ספר טוב

---

אני אוהבת את דו בראון, הוא גורם לי לחשוב- זה לא רגיל שספר מתח שולח אותך לגוגל כדי להרחיב את ידיעותיך.
אז נכון, לא תמיד הכתיבה שלו מדוייקת, והרבה פעמים היא מאוד מגמתית כדי להניע את העלילה אבל בהחלט למדתי דבר או שניים.
יש לי המון מה לכתוב על הספר, אבל אני לא רוצה לחשוף את פרטי עלילה. רק אציין שיש בספר חלקים שגובלים בגאוניות וגרמו לי להעריך מחדש את דן בראון אחרי כמה ספרים חלשים.
על העלילה בקצרה- (מעט ספוילר, לא משהו שלא תגלו בעמ 100 וחדי המחשבה ביניכם אפילו בעמ 50)
בספר החדש שלו דן בראון שוב כותב על רוברט לנגדון המומחה לסמלים שאהבנו בצופן דה וינצ׳י ומלאכים ושדים.
הפעם לנגדון מתעורר בבית חולים בארץ זרה, סובל מפציעת ראש ומאמנזיה קלה, הוא לא זוכר מה הביא אותו לשם ואיזה יום היום והמתח בספר נבנה כבר מהעמודים הראשונים כשלנגדון נאלץ לברוח כדי להציל את חייו ממתנקשת.
הוא חובר לרופאה שטיפלה בו כדי לנסות לפענח ציור שמבוסס על ״התופת״, חלק מהקומדיה האלוהית של דנטה.
בין חיפושים, טיולים באתרים היסטוריים והתבוננות ביצירות אומנות לנגדון מבין את גודל הזוועה שאיתה הוא מתמודד-
מישהו מנסה לשחרר וירוס קטלני בעולם כדי למנוע את התפוצצות האוכלוסין הקרבה ובאה. מישהו שמאמין שאם לא ייעשה מעשה כעת,בעוד 100 שנה העולם כולן יסבול מעוני, מרעב, ממחלות.
אנשים ירצחו ויבזזו אחד את השני כדי להילחם על מעט משאבים שנשארו בעולם. (כשקראתי את הספר הזה חשבתי הרבה על אלון וחיבתו (או חששו)לעתיד אפוקליפטי).
למרות התמונה הקודרת לנגדון לא מאמין שמגפה שתשמיד חלק גדול מאוכלוסיית העולם היא הפתרון, אז הוא עושה מאמצים כדי למצוא את המגפה הזו לפני שהיא תתפרץ.
הבעיה היא מובן שמי שתכנן את המגפה לא השאיר פתק עם נ.צ מדוייק של המקום בו הכל יקרה, אלא השאיר מסלול של חידות וסמלים לשם- בדיוק המסלול שלנגדון אוהב. כזה שעובר בין אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, יצירות אמנות היסטוריות וספר קלאסי אחד של דנטה.
הספר הזה מעורר מחשבה, כי על פניו נראה שאנחנו אכן על סף פיצוץ אוכלוסין.
אנחנו מדחיקים את זה וממשיכים להביא ילדים לעולם, לכלות את המשאבים שיש לכדור הארץ לתת לנו, להגדיל את החור באוזון והכל למרות שיתכן שילדנו (או נכדנו, או נינינו) יאלצו להילחם על חייהם בעולם אכזר וקשה מאוד. ייאלצו להילחם על קצת מים, או מעט מזון.

בקיצור- ספר מתח עם קצת ערך מוסף. מקורי, מפתיע, מזעזע ומרתק.

» ביקורות נוספות של הקוסמת
» ביקורות נוספות על התופת