ביקורת ספרותית על התופת מאת דן בראון
ספר טוב

---

אני זוכרת את עצמי ברכבת ופתאום הראיה מתערפלת לי ואני מנסה לפקוח את העיניים ולא ממש מצליחה.
כאילו משהו סימא את העיניים ועירפל אותם עם דוק של ערפל. חזרתי לחדרי בזחילה על ארבע .
לבסוף התברר שחטפתי מלריה,ואם לוקחים כדורים קטנים ושחורים זה עובר לעולמים.

ולעלילה בספר שהזכירה לי את כל העניין:
הוזכר רבות בספר על המגפה השחורה שהיא כמובן מחלת האבעבועות שחורות. מגפה שקטלה שליש מאוכלוסית אירופה בזמנו
ויצרה כמובן פחד רב והיא הייתה הטרור הגנטי הראשון שהגיע מסין והקמבודים פיזרו אותה בשמחה לכל עבר..

"ואם היו אומרים לך שאם לא תלחץ על הכפתור ממש עכשיו,המין האנושי ייכחד במאה שנים הבאות? היית לוחץ? גם אם
פרוש הדבר שאתה עלול לרצוח חברים,בני משפחה ואולי אפילו את עצמך." רק להתקרב לשאלה מפחיד אותי.

הרעיון המרכזי שסביבו חגה העלילה היא העובדה שאנו מתרבים יותר מדי .השאלה מה יהיה בעולם עם
ילודה אינסופית ולא מבוקרת. מה יקרה לפלנטה שלנו, לאן נלך כשהכדור יפסיק להסתובב? איך נשלוט במספרים .

יש פה סיפור על טרור גנטי .אפילו יש הוראות איך ניתן למצוא את "המפלצת" המאיימת בטרור על הדנא שלנו.
והיא נמצאת לא פחות מאשר בקומדיה האלוהית של דנטה שלאורך כל הספר משתרבבת ביופיה.
העלילה התחילה בפירנציה עברה לונציה ומשם לטורקיה ולמקדש החכמה "איה סופייה" שהתאורים יפים ממש כמו במציאות.

וכמובן לאורך כל הספר הרבה ידע הסטורי צץ עם הסברים מפורטים על מוסיקה תרבות כתבי סתרים קליגרפיה ועוד....
ולא לשכוח שכירי חרב , יריות מבוכים ...היה מרתק לתת קפיצה כמו שדן בראון עושה בכל ספר שלו
אבל זה לא מוריד מהיופי כנראה בכל הספרים שוב ושוב.

הספר זורם ומותח ולא משנה שזה כמו לקרוא תסריט הוליוודי רב מכר. הוא מספק את הסחורה בהחלט,

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על התופת