ביקורת ספרותית על התופת מאת דן בראון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 בספטמבר, 2013
ע"י אלון דה אלפרט


****


אין צורך באסטרואיד ענק שיתנגש בכדור הארץ, או סערת שמש שתשרוף את כולנו. גם לא בפטריה אטומית של איזה רודן מרושע שילחץ על הכפתור האדום, ולא בתזוזה הרסנית פתאומית של קרום כדור הארץ והלוחות הטקטוניים. אפילו לא באיזה ווירוס קטלני, מוטציה של שפעת עופות שלא תימצא לה תרופה. לא, לא צריך שום דבר דרסטי או דרמטי ממש. מספיקה מתימטיקה פשוטה. כי אנחנו, כמו שאנחנו, בני אדם, מתרבים מהר מדי.
לפני חמשת אלפים שנה היינו כמה עשרות מיליונים. קצב ההתרבות היה נמוך יחסית, אבל עדיין היתה עלייה איטית במספר בני האדם על פני הכדור. למזלנו, אני מניח, באה המגפה השחורה בסביבות שנת 1350 וכילתה כשליש מאוכלוסיית העולם, מה שהיה די מבאס בשבילם אבל נקודה חיובית מאוד עבור דורות ההמשך, שחיו ברווחה גדולה יותר עקב "פינוי" משאבי הטבע הקיימים, ולא במקרה גם התחילו את תקופת הרנסנס. כל צמיחה גדולה חייבת להתחיל מנקודת שפל, כנראה. היי, תראו אותנו כאן בישראל. אבל במאה האחרונה, בעיקר בתקופת הבייבי-בום שלאחר מלחמת העולם השניה, ועקב שיפור ניכר בתוחלת החיים ואיכות הרפואה - קצב ההתרבות היה עצום במונחים היסטוריים - 1.76 אחוז לשנה. היום אנחנו עומדים על כשבעה מיליארד נפשות, והתחזיות של האו"ם צופות שבשנת 2050 יחיו על הפלנטה הלא גדולה הזאת בין 8.3 ל-10.9 מיליארד, שני מיליארד לפה או לשם, ויחי ההבדל הקטן. בעוד זמן לא ארוך, אגב - שנת 2150 (נגיד, הנינים שלנו?) - אוכלוסייתו הצפוייה של כדור הארץ אמורה לעמוד על מספר כלשהו בין 3.2 מיליארד (אם הדברים לא יילכו חלק ממש. יענו כמה אסונות טבע, דלדול משאבי טבע וכדומה) לבין, תחזיקו חזק, 24.8 מיליארד. ואלה, מיינד יו, התחזיות של האו"ם, לא הגוף שמצטיין בתחזיות כלשהן, או אם חושבים על זה, לא מצטיין ממש בשום דבר שהוא נוגע בו.
למי שהמספרים האלה לא מדברים אליו ולא נשמעים חמורים מדי, כי בתכל'ס צריך בסך הכול לבנות עוד כמה שכונות במערב ראשל"צ, צריך לחדד את העובדה שלגידול אוכלוסיה שהוא כמעט מעריכי במספרים האלה יש השפעה עצומה על כל תחומי החיים, לא רק על נדל"ן או טריטוריה, אלא גם על ניצול משאבי טבע, חומרי גלם למזון, זיהום אוויר, היכחדות בעלי חיים, הזדקנות אוכלוסיה והפניית משאבים במערכת הבריאות עד כדי קריסת מערכות, עניינים אקטואריים ופנסיוניים, וגם על תחומים משניים יחסית כמו בעיות אתיות ופילוסופיות, תכנון ילודה וכדומה, שגם כל אלה גדלים במקביל לאוכלוסיה, בצורה מעריכית.
המסקנה - אסון. אסון זוחל, אבל קטסטרופלי. כמו אצות שגדלות אלפי שנים באיזון סביבתי על שטח המחיה שלהן באגם מסויים, עד ששינוי אקולוגי פעוט כמו איזה פלנקטון קטן שנכחד, מפר את האיזון באופן כזה שהן מתרבות בקצב מהיר הרבה יותר עד שהן מכלות את כל המזון באגם ומתות.

****

היום זה לא נראה איום אמיתי. הרי עד שהנינים שלנו יגיעו למצב ההיפותטי שלא יהיה מספיק מזון כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ויהיה צורך להרוג בשביל אוכל לילדים (של הנינים), נגיד, כבר תימצאנה וודאי שיטות יצירתיות לעקוף את הדבר הזה, וכולם יחיו באחווה ושלום ושפע לנצח. למה? כי ככה אנחנו חושבים. אנחנו לא יכולים לעכל אסונות גדולים, אז מתמקדים באסונות קטנים שאפשר להתמודד איתם כמו המינוס בבנק ושבילי האופניים בתל אביב, ובאשר למניעת האסון המתקרב? את זה אפשר לעשות בזירה הבטוחה והמוכרת. הפרדת פסולת, הנדסת מזון, אנרגיה ירוקה, פיקוח על ילודה, הקלות מס למשפחות קטנות והבלים נוספים. יהיה בסדר.

****

ובאשר לספר של דן בראון, שלשמו נתכנסתי כאן היום. כרגיל אצלו, דן בראון לוקח כמה עובדות מעניינות (הפעם זה כל הקטע הזה של התפוצצות אוכלוסין שחפרתי עליו פה למעלה), משלב אותן ביד-אמן עם סיפור אמנותי-רנסנסי-חידתי-איקונוגרפי-דתי-נבואי-אפוקליפטי-שמתגולל לאיטו וחושף את האמת האיומה שמאחוריו, והכול כהרגלו מתרחש בנשימה עצורה תחת רחובותיה של עיר אירופאית נבחרת בהשתתפותו של רוברט לנגדון בגילומו של טום הנקס ויפהפיה תורנית דוברת איטלקית.
לא, זה לא זלזול. כי השף דן בראון לוקח את מנת-הנוסחה שלו ומוכר אותה לעשרות מיליונים שקונים את הספרים האלה לא סתם. הוא פשוט עושה את זה טוב. כן, יש מלא בולשיט על הדרך, וכן, לא צריך את כל החרא הימי-ביניימי הזה כדי לפתור את התעלומה, אבל אני מודה שזה כיף לקרוא את הספרים שלו פעם ב-, לגחך בעליונות כששוב הנבל חושף את תוכניתו לפני הזמן כאילו היינו בעוד סרט פתט של ג'יימס בונד מהסבנטיז, ולכמה שעות לנסות לקרוא סתם בשביל הפאן ולא בשביל לחפש חורים בסיפור. יש מתח? יש ציורים רנסנסיים שבתוכם מסתתרים רמזים להמשך (למה, למען השם?)? יש יפהפיות מסתוריות? יש תפניות בעלילה, שאת חלקן ראינו מתקרבות מקילומטר וחצי אבל בכל זאת? יש זוועה שמתקרבת ובלתי אפשרי יהיה למנוע אותה? הטובים מנצחים? הקשרים נפתחים?

יש הכול. אז מה אתם עוד רוצים? מה?

44 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
וויי, ענתי, את כל כך צודקת. מחר בשמונה אני מניח לך על השולחן משהו תמציתי, עד מאה מילים. אולי אפילו תשעים. אולי אכתוב שאינפרנו=תופת. לא, נראה לי טפשי מדי. בכל מקרה למה אנשים צריכים את פיסת האינפורמציה הזאת? אני יודע. אכתוב שזה על פירנצה, ומזכיר תקופות אפלות... לאאאא. שגרתי מדי. כי בלאו הכי נמאסו אלה שדוחפים את הסיפור שלהם לכל חור. זו צריכה להיות ביקורת שנפתחת וסגרת במילים inferno - התופת, כדי שאנשים יבינו למה הם נכנסים. לא סתם רוברט לנגדון, אפוקליפסות ותרגילים זדוניים. לא. צריך להיות כאן ערך מוסף בביקורת, וכמו שיעצת לי כל כך נכון - בשום אופן לא לחפור. מי שחופר, הרי שונאים אותו ומדברים עליו (בקצרה) מאחורי הגב, כל האנשים הלאקוניים האלה. אני חושב שכבר למדתי מהטעויות של העבר. יותר אין את כל הררי המילים שמשעממות את כולם. צריך להיות ככה: טאח טאח טאח! ביקורת! מי הספר, מה הסופר, נהניתי, לא נהניתי, בלי לפתוח דיונים עקרים על שטויות. אחרת גם יחפרו לך בתגובות, ואלה אפילו יותר גרועים מאלה שכותבים ביקורות ארוכות (ואני יודע, הייתי כזה פעם). אקיצר, לקצר. אין בעיה. ממש. אני אקצר. מבטיח. שלא תשתעממי באמצע. או תאבדתי את הסבלנות. לא רק את - אחרים גם עלולים להשתעמם, ואז מה? לך תבנה מדינה.
ענתי (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
INFERNO - התופת הביקורת ארוכה מדי - מאבדת את הטעם בהמשך, צריכה לפי דעתי להיות קצרה ותמציתית - אפוא שהוא אבדתי את הסבלנות והפסקתי לקרוא
מתוקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נהנתי מהמאמר הקטן שכתבת כאן - נכון ומעורר מחשבה. הספר - מעניין אותי פחות...
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נכון. בדיוק בזכותך הוא נכנס לרשימה. אלא שעד עכשיו הוא היה יקר מדי. תודה ושנה טובה!
הקוסמת (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אמרתי לך שתהנה ממנו!
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, לי. שנה טובה. אגב, אני קניתי את הספר כי סוף סוף הוא נכנס במבצע של 1+1
לי יניני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אלון שנה טובה ויופי של ביקורת ... ממתינה בתור בתוך המשפחה לספר הזה.
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כן, התיישבויות מחוץ לכדור הארץ זה אחד הדברים שבראון מלגלג עליהם בספר. איך הוא כותב, משהו בסגנון: כמו לנפנף במחבט יתושים אל מול מטאור ענק :-) אבל ברור ששנה טובה גם לך...
שין שין (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אלון ידידי, אינשאללה עוד בימי חיינו התישבות אנושית על המאדים. שנה טובה לך ולמשפחה:)
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
רץ - אני לא בטוח שהחמצתי את הפואנטה. כמו שכתבתי - כל צמיחה גדולה צריכה כנראה להתחיל מנקודת שפל. ומגפה זה וואחד שפל, בכל אופן וצורה שניתן לחשוב עליהם. גם מלחמת העולם השניה, כאמור, הביאה לתוצאות מעניינות.
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אלון אולי נכריז כמו בסין על ילד אחד בלבד.נראה לך שיילך? למזלנו יש אותך שמזכיר לנו כמה אנחנו חיים בביצה החמה הזו ולא בטוח שנזכה לחיות בה לנצח.

ביקורת יפה! שתהיה לך ולפמיליה שנה דבש, ותפסיק לשמוע חדשות לזמן מה זה עושה פלאים מניסיון.
רץ (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כתיבה ממש יפה - אבל לדעתי הפואנטה מוחמצת - אחרי שפל כמגפות השינוי לא נובע מפינוי משאבים, אלא, מערעור על יסודות הסדר הקודם, כמו אמונה דתית, או גם התעררות חדשה ותאווה לחיים המולידה פרץ יצירה, וברנסס קרה שינוי באופן ההתבוננות של האדם כלפי עצמו שהפך למרכז ההוויה.
אנקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא, לא, לא טעית, כפרה עליך. אבל תודה על המידע. כבר זמן מה רציתי לדעת מה מקור הבנין המעניין הזה עם שני שעונים ומד זווית כקישוט על כתליו. בעקבות שיחה שניהלתי כאן עם חבר חביב ירושלמי על הבנין, הבטחתי להעלות את התמונה כדי שידע על מה מדובר. החבר עדיין לא חזר מחופשתו, אבל מזל שיש אלון ירושלמי לשעבר :)
תודה על הברכות ואמן שתתגשמנה אחת לאחת וב"יש רואה".
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אנקה, במה זכינו שהאוואטר שלך השתנה לתמונת בית הכנסת "זהרי חמה" ברחוב יפו בירושלים? או שמא אני טועה?
ובאשר לאיחולי שנה טובה -אז שתהיה מתוקה מדבש וכל זה - ושכולנו כולנו נזכה להיות כאן בראש השנה הבא ושנזכה רק לכתוב ביקורות על האפוקליפסה ולא לחיות אותה בפועל
אנקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הבוקר, עוד בטרם יבשה טיפת הקפה האחרונה על שפתיי הרהרתי ביני לביני מעניין איזו "אפוקליפסה עכשו" יציג בפנינו אלון לכבוד החג, והנה לא הספקתי לפתוח את המחשב ומתנוססת לה ביקורת חדשה שלך על עוד ספר על תחזיות קודרות שעומדות להתרחש על הפלנטה :)
שאלת מה אנחנו רוצים עוד מה ?
אז תשובתי אחת ואומרת : אמן, שתמיד נראה את הביקורות המושחזות חכמות ומהנות שלך כאן, ושנה טובה עם הרבה יצירה שופעת בכל התחומים. ליאונרדו דה וינצ'י של סימניה ;)





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ