ביקורת ספרותית על האדמה הטובה [2014] מאת פרל ס. בק

---

מאז ולתמיד – חינוך – חינוך לערכים, להשכלה וידע, לכבוד האדם – חינוך הוא מעל לכול. הוא יכול להרוס חברה ויכול לבנות חברה. אין ערך לאדמה (גם אם היא החיים) אם אין ערך לחיי ולכבוד האדם.

שנות השלושים של המאה הקודמת בסין הכפרית.
אדמה = חיים. בית ואוכל. לבוש וכסות ואמונה. אדמה = אסונות, הרס ומוות ואבדן האמונה.
משפחות, משפחות, פזורות בשטחים כפריים עצומים בגודלם וחיות את עבודת הטבע והאדמה והיא לרוב מחזירה להן בחיים. אחת לכארבע שנים הטבע כמוכה זעם, מגיע במלוא עצמתו ההרסנית – מכה באמצעות בָּצורות ארוכות וקשות מאוד או שיטפונות נוראיים - ולרוב לאחר תהליך השיקום (אם היה שיקום) שארך חודשים ארוכים והגעה למצב של התייצבות, מגיע שוב הטבע המכה והורס והורג שוב – ואנו נוכחים שבקרב האוכלוסייה ההיא בה החינוך אינו על הפרק. לא לערכים או לכבוד האדם או לכבוד (ערך?) האישה ובטח שלא להשכלה, כל אלו שחסרו בעיקר נוכח חוסר המודעות וגם בגלל המחסור ושגרת עבודת האדמה היומיומית הסיזיפית והקשה, הרי אסונות הטבע ידעו להרוס לאורך זמן גם את חייהם או את רוחם של אותם אלו שפיסית שרדו ממכת הטבע התורנית.

"האדמה הטובה" הוא רומן מרתק ומרגש שמלווה לאורך שנים ארוכות משפחה אחת מאותן המשפחות הרבות שחיו את האדמה: התכלכלו וניזונו מהאדמה הטובה ונפגעו קשות מאסונות הטבע כשהאדמה זעמה. סאגה משפחתית שמלווה זוג הורים בורים שבאופן מפתיע ובניגוד גמור למקובל שם ואז התנהלו בחכמת חיים מפתיעה ולפי הכלל – שחינוך הוא מעל לכל (כמו גם כבוד האישה – שבמשפחות סביב נרמס בכל מובן). למרות היותם משפחה כפרית ענייה ודלה בכל מובן, פשוטה מאוד, אותם זוג הורים נטולי כל השכלה וידע - שאיכשהו כוכב הצפון מעל הבקתה דולפת הגג שלהם שם בשדות הוביל אותם לתובנה והם הציגו התנהלות מאוד נבונה ודומיננטית של הורים שגידלו את ילדיהם חסרי הכול בדרך של חינוך. חינוך וכבוד איש לרעהו במשפחה. חינוך לערכים וכבוד לאדמה, לטבע, לאדם ולידע – ובסופו של דבר אותו החינוך הוא שהביא את המשפחה לא רק ליכולת להתגבר על המשברים כי אם להרבה יותר..
ולא רק אותו החינוך - גם האהבה העזה והתמיכה של איש לאישתו גם כשהיא כבר לא כשירה לעבודה וללידה (זה מה שנתן לה ערך כאישה שם ואז) ולילדיו. כמו גם החברות הנאמנה ללא סייג לחבר, גם כשזה הפך חסר כל ערך, במונחי שם ואז.
ובתוספת של יחס מכבד ומעריך מצד אותה משפחת איכרים לאותה האדמה בבחינת כבד ותעריך את הבאר ממנה אתה שותה - האדמה החזירה להם מטובה.. ומה לגבי "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" - גם הוא מככב שם, למה והיכן, תגלו בעצמיכם..

"האדמה הטובה" המעולה של פרל בק, מרתק ומרגש וסוחף. בגרסתו המחודשת ובתרגום החדש, לדעתי, פחות מוצלח מהגרסה הישנה. אני מניחה שזהו התרגום החדש שמוצלח פחות מהקודם.

וכאז ושם, גם היום וכאן וגם מחר – חינוך– חינוך לערכים, להשכלה, לכבוד לאדם ולידע – חינוך הוא מעל לכול. הוא יכול להרוס חברה ויכול לבנות חברה. אין ערך לאדמה (גם אם היא החיים) אם אין ערך לחיי ולכבוד האדם.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על האדמה הטובה [2014]