ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 בינואר, 2017
ע"י
ע"י
סיבוב קטן בחנות הספרים, ושוב חוזר הקטע הזה. כמה פעמים הוא כבר הביט בי הספר "נשים קטנות". קחי אותי, כדאי לך, מבקש. מביטה בו בחזרה - היי, רוצה אותך אשמח שתבוא, ממש, אלא ש.. אבל גם, לפני מלא שנים - בשנות הנעורים קראתי אותך, בגרסה אחרת. את הסרט ראיתי כמה פעמים.. וכעת שוב - אתה כאן, אני כאן - אבל בעייה, אין לי בנות - שבטוח בטוח יקראו בך ויאהבו את הסיפור וישמרו אותך לתמיד. רק בנים יש כאן אתה מבין, והם כאלה.. אתה כמו לא שייך עם הכריכה הזו וציור הבנות והסיפור הקלאסי המקסים. אז, למי אקנה אותו?
אל תרגיש בודד, חכה מעט, תיכף וודאי תגיע איזו נערה ותקנה אותך, תלך איתה ויהיה לך טוב..
או אולי, ובעצם, לא, כן.. יודע מה - הסרט נהדר - אתה, בטח גם. אז, אז למה שלא תהיה על המדף ומדי פעם תדופדף?
יש... וכשהוא כבר בשקית, בדרך הביתה - רואה בדמיוני את המבט של הבנים - מה זה, מה עושה פה ספר ילדות? קטנות? אולי קנית גם סרטים של צמות? מה נהיה ולמה הוא פה? ושוב מהרהרת ונזכרת, כן, גם שמלות מתוקות של ילדות תמיד הביטו בי בחנויות, החזרתי מבט - קצת זועם ולא מאוד נעים - בדרכי אל מדפי בגדי הספורט של הבנים. אז הפעם, החלטתי, "נשים קטנות" אתה בא איתי הביתה, אז מה אם ישתעשעו הבנים, אז מה אם מזמן עברתי את גיל הנעורים...
ימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, החל מ- 1869 והשנים שאחריה. בית פשוט בעיירה כפרית, בבית משפחת מארץ' ארבע בנות מתבגרות, אתם כבר מבינים... - לכולם זו תקופה לא קלה, ימים של מלחמה, אב המשפחה כומר שיוצא אל החזית. לא פשוט שמבחינה כלכלית. יש מצוקה קצת עוני, כל אלה הם הרקע לסיפור התבגרותן של ארבע הבנות: מרגרט (מג) הבכורה - רצינית, אחראית ושקולה, אמא קטנה. ג'ו המקסימה - מרדנית ופרועה, ילדה שובבה ושמחה שחולמת להיות סופרת. אליזבת' (בת') ביישנית וטובת לב שרוצה לרצות את אבא-אמא-והאחיות רק שיאהבו אותה ויהיו מרוצות למרות שבסתר לבה הייתה מעדיפה להסתגר ולנגן כל היום בפסנתר, היא השברירית מכולן, חולנית וחלשה. ואיימי הקטנה, רכה ועדינה שחולמת להיות ציירת. בקטע של מותרות, בגדים ובנים ועזבו אותה משאר העניינים..
אבל אין מותרות, יש קשיים בחיי היומיום. יש שכנים עשירים וזה מקשה - ו.. חלומות זה יפה אך יש משימות של עבודה בבית ועזרה בפרנסה, יש גם משברים. ברקע הרבה צחוק וכאב. ניצני פמיניזם ומי שבעד ומי שלא. הווי, חוצפה ותמיכה הדדית, רצינות ורוח שטות. עם הסיפור הראשון שנכתב בתקווה שיהיה לספר. הציורים והתקוות. ריבים ותככים לצד הרבה אחוות אחיות ודאגה הדדית. אהבה ראשונה. קנאה ראשונה. חלומות ומחלה שהמיתה את אחת הבנות. המלחמה שנגמרה האחות הראשונה שנישאת, וזו שנוסעת מאוכזבת אל הפרופ המבוגר למצוא אולי את הטוב בארץ אחרת.
הוא כל כך פשוט, סיפור קלאסי נאיבי מלא תמימות שמלווה ארבע נשים קטנות אל ההתבגרות.
יודעים מה - הוא מקסים. הוא כל כך מתאים לנשים קטנות בכל הגילאים. ממתק מנחם לימים קרים.
47 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה, תודה לכל המעירים, המאירים,
המסמנים והקוראים - אנשי הדממה.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
שאולי,
למה להתעסק עם הבלים, חבל על הזמן. לא?
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
גלית, גם אני קוראת ספרים מסויימים שוב ושוב
ולאחרים - אין לי סבלנות. קשה לתת אלגוריתם מדוייק - מה גורם לספר להשתייך לכאן או לכאן. ככלל, אני חושבת שלספרי ילדים ארוכים יש לי פחות סבלנות מאשר לספרי מבוגרים שאהבתי. ספרי ילדים קצרים אני קוראת מהר מספיק כדי לא לאבד סבלנות. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חמוד (חמוד זה טוב?) טוב, נו.. נחמד. (למרות שזה יותר חמוד).
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מתוקה.
אני ראיתי רק את הסרט.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודות מקרב לב לכל כולכם.. :))
מגיבים, מסמנים וקוראים עוברי אורח 'על הדרך'..
|
|
|
רוחי ליליאן
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אחד הספרים היפים שקראתי כנערה, וגם אני מאלה שלא אקרא שוב, כנראה...והביקורת מקסימה
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לא מפריע לי
בעיקר כשזו ספרות טובה. יש המון ספרים שאני קוראת שוב ושוב . בראש הרשימה כמובן - ההוביט.
את נשים קטנות קראתי בכל פעם שיצא תרגום חדש(כלומר בבגרותי, לפני כן קראתי אותו כמה וכמה פעמים) התרגום הנ"ל למרות שמקיף ויפה פחות חביב עלי לעומת התרגום של הוצאת כתר (טלה בר?) |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הוא ארוך...
ואני זוכרת אותו די טוב, אז לא יודעת אם תהיה לי הסבלנות לקרוא טקסט שדורש השקעת זמן, כשאני בסה"כ זוכרת אותו.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
למה??
את קוראת ספרי ילדים ונוער בלי שום היסוס אז מה הבעיה פה?
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כמו לייב ואפרתי,
לא חושבת שאהיה מסוגלת לקרוא אותו שוב.
למרות שקראתי אותו כמה פעמים בילדותי. (אבל אם אחד הבנים שלי יקרא, אז אולי כן...) |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
רציתי לכתוב מה שסקאוט
אבל אז הגעתי לקטע עם פרופסור בר.
אז נכון שזה מעניין וחתרני שג'ו לא מתחתנת עם לורי אבל לחבר אותה עם גבר שתלטן מתנשא " יודע כל ויותר טוב ממנה" שכל מטרתו בחיים זה לחנך אותה? פיכס. דיסוננס קוגניטיבי מוחלט |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
עשית לי געגוע קטן והחזרת אותי לשנות נעוריי ולספר הזה שקראתי מתחת לשמיכה כשהגשם התדפק בחלון. ממש כמו בימים האלו . נפלא.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
נהנתי לקרוא את הסקירה שלך. מקסים!
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לא קראתי את הספר,אבל הרווחתי את הביקורת הנהדרת כאן.
כן ראיתי את הסרט ואהבתי אותו מאוד ! ספר לבנים? ספר לבנות? אנקדוטה קטנה. אלקוט פרסמה ספר מצליח בשנת 1863 והוצאת הספרים פנתה אליה וביקשה ממנה לכתוב ספר לנערות, וכך יצא לאור "נשים קטנות". ברור שמעמד האישה השתנה מאוד מאז ולכן זו אנקדוטה נחמדה אבל לא רלוונטית :) |
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
זיכרון מתוק :)
בעיקר הסרט :) כתבת יפה^^ |
|
|
שרהל'ה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כמה נחמד. נהנתי
מה? ממש כמו ילדה חחח עכשיו לליכלוכית או לנסיכה הנרדמת חחח.
|
|
|
אורית זיתן
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כתבת מקסים ומרגש
|
|
|
צילה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה עם מיכל, הביקורת נפלאה. ספר ממתק.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת נהדרת.
אחד הספרים האהובים ביותר על בתי הבכורה.
(ולי אין בנים, ובכל זאת הן אוהבות נונצ'אקו וחרבות. פשוט היה בבית והתלהבו. אז טוב שקנית את הספר...) |
|
|
מיכל
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ואני דווקא שייכת! ביקורת נפלאה!!
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
המסקנה לייב גם את, גם אפרתי - לא שייכות לעדת הנשים הקטנות.
אתן, אתן מהגדולות ! :)
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
את הסרט לא ראיתי, אבל גם לא מאמינה שאקרא שוב את הספר, פעם אחת הספיקה לי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הזכרת נשכחות...
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
למה גברים לא יקראו את הספר?! אני לא מבינה.:( גברים או בנים מפסידים ספר משכמו ומעלה.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כן, בדיוק, גם אני כך, סקאוט :)
אפרתי, כנראה שזה סימן להעביר אותו לבת/כלות :)
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ג'ו היא הדמות האהובה עלי ועל רבים. הדמות שהכי לא אהובה זו איימי.
ועד היום אני עצובה שג'ו ולורנס לא ביחד אבל כשחושבים על זה, אולי הגבר שבחרה בו הוא טוב עבורה יותר.
|
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אוקי, כולנו :)
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
קראתי אותו הרבה פעמים בילדותי בכריכה מהוהה, לפני כמה שנים קניתי אותו במיטב כספי בהוצאה
מחודשת, התחלתי לקרוא ולא היתה לי סבלנות אליו.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כן, אותו וגם את הסרט הישן יותר, משנות ה-70 אני חושבת.
והכי אהבתי את ג'ו.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מספרי הילדות האהובים עלי.
מקווה ש(לפחות חלק מ)הבנים שלי יקראו אותו. מכירה בנים שקראו ואהבו, זה אפשרי... (ואת הסרט הלכתי לראות עם סבתא שלי. אח, הזכרונות). |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ואיזה סרט ראית? משנת 94?
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
איימי, נכון !
וסקאוט, בדיוק יש לו מבט מתחנן כזה..
|
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
איימי היא זאת שאכפת לה רק מבגדים, בנים ומותרות. מג קצת סנטימנטלית, אחראית, בכורה כזאת.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
גם אצלי הספר הסתכל עלי במבט מתחנן אבל אני לקחתי אותו ישירות.
וזה פשוט עצוב שבנים לא יקראו את הספר המקסים הזה רק בגלל שהוא מיועד כביכול לנערות.
|
47 הקוראים שאהבו את הביקורת
