אני מאד אוהב את הכתיבה של מקיואן, היו לו כמה ספרים טובים, אך לאחרונה הם נהפכו לנחמדים, חסרה לי אמירה. כך שאפשר להגיד שקצת התרגשתי שקיבלתי פה מאחת החברות ספר בדואר שנכתב לפני כמעט ארבעים שנה, כשהוא היה צעיר, ובטח יותר בועט...הוא לא הכזיב.
גן הבטון הוא סיפור של ארבעה אחים, שלושה מתבגרים וילד קטן שחיים בעולם נטוש הן פיזית והן נפשית. בתוך השממה של עצמם מתפרקת כל מערכת החוקים המוכרת לנו והם חיים פרא עלפי הבנתם ואמות המוסר שלהם. הם יוצרים בועה שלתוכה נשאבת אנדרלמוסיה הכוללת מצוקות של ילד מתבגר, בעיות סמכות, זהות מינית וכל הבא ליד. אך יותר מכל ניתן לחוש את התום הילדי, אוטנתיות החפה מכל מחסומים, מתוארות באופן מדוייק, נותנת דרור למחשבות ומעשים בעולם ללא גבולות. הספר היפנט אותי, מיועד למי שיש לו אומץ ללכת על הקצה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
