ביקורת ספרותית על גן הבטון מאת איאן מקיואן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 במאי, 2021
ע"י yaelhar


#
אני מעריכה מאד את מקיואן. קראתי כמה ספרים שלו, הערכתי את האינטליגנציה הסיפורית שלו – את הדרך החכמה והמנומקת בה הוא מניח את התזה שלו ואת הסיפור, הקושר את התזה, בקשר כפול ומגיש לקורא. הערכה נוספת מגיעה לו, לדעתי, בשל הגיוון הרב בנושאים ובדמויות ואף בסגנון הכתיבה. זה לא אומר שאין לו נפילות. "נחמת זרים" התמוה, "מכונות כמוני" היהיר ובודאי עוד כמה ששכחתי. אבל מה ששלו – שלו.

הסיפור הזה מתאר ארבעה אחים בין הגילים 18 – 6 שמצאו את עצמם לבד במעין אי בודד, ללא מבוגרים משגיחים ומנחים, באמצע שכונה הרוסה ושממה אורבנית, כשהם כבולים במה שהם חושבים שהוא סוד גדול, שגילויו יביא כלייה על עולמם.

כל זמן שקראתי את הספר הקצר הזה, שאלתי את עצמי למה הוא התכוון בכתיבתו. בדרך כלל אני לא מתקשה לקרוא על נושאים קשים ואף לא על טאבו(אים) במידה והם מנומקים ותורמים לסיפור ולמה שרוצה הסופר לומר. במקרה של הספר הזה התקשיתי למצוא את הנימוק. האם הוא מתכוון שהרס וניכור מביאים לעוד הרס וניכור? זו תובנה כה בנלית, שקשה לי לחשוב שלזה התכוון הסופר המתוחכם הזה. האם התכוון שבכל משפחה יש פינות אפלות, שעדיף שלא נאיר אותן ונמשיך לחשוב על "משפחה" כעל הקן החמים והבטוח, מפלטו של האדם מעמל יומו? אולי, למרות הטריוויאליות. האם הוא מצביע על העובדה הידועה שגיל ההתבגרות מייצר התנהגויות שבכל גיל אחר היו נתפסות כהפרעה נפשית המחייבת אישפוז, אבל הן פשוט מסייעות, באותו גיל, לצלוח ולעבור לגדה של השפיות? יתכן.

הכתיבה טובה כברוב ספריו של מקיואן. כך גם טוויית הסיפור. הוא מעניין וגם אם ניחשת חלק מהכיוונים הסיפוריים – זה לא מפריע לקריאה. אבל את הנימוק לסיפור לא מצאתי. מילא, לא מוכרחים למצוא נימוקים הגיוניים לכל תופעה. לא מאמינים לי? תקראו עיתון.


39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
יעל, איך אגיב לדבריך? פתחי טעם למרחקים ארוכים.
מורי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אהוד, רוב ספריו של מקיואן פשוט לא ראויים.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מורי - אני לא כל כך מבינה למה התכוונת ב "לרוץ למרחקים ארוכים" אצל סופר, ולמה עליו לעשות זאת.
ספציפית לסופרים שהשווית - ממורקמי אני נרתעת אחרי ספר אחד שקראתי, מאוסטר קראתי מספר ספרים, אף אחד מהם לא הלהיב אותי גם לא ממש שיעמם אותי. הוא סביר בעיני (חוץ מ"מסעות בחדר הכתיבה" התמוה.)
אהוד בן פורת (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מורי, כשאתה אומר סופר לטווח ארוך למה אתה מתכוון?
האם זה ש-16 ספרים של מקיואן תורגמו לעברית האם
זה לא מספיק מכובד בעיניך?
מורי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
כסופר לטווח ארוך, מקיואן לא רץ למרחקים ארוכים כמו אוסטר או מורקמי.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני חושבת שאפשר להגדיר ספר כטוב גם אם הוא מעורר שאלות מהותיות, שאין עליהן תשובה. לדעתי הספר טוב, הכתיבה שלו מעולה, היכולת שלו לטוות סיפור טובה מאד. היו ספרים שלו שקראתי ודירגתי ב-2 וב-3 כוכבים, למרות הערכתי אליו כסופר.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הייתי אומר שהציון על פניו טיפה גבוה לספר שעורר סימני שאלה כאלה מהותיות שלא מהסיבות הנכונות. אולי זה נובע מהערכתך הרבה למחבר? עם זאת כאחד לא קרא אף ספר משלו(או לא זוכר שקרא) ייתכן ואני פשוט לא הצלחתי לתפוס בביקורת מה הפך אותו לטוב. האם זו הכתיבה לבדה?
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עמית.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בר.
הוצאתו של הקורא מאיזור הנוחות שלו, הכרחת הקורא לחשוב על הדברים ולזכור את הספר, נחשבים גם בעיני להצלחה של הסופר. מצד שני לכתוב סיפור שהצדקתו היחידה היא לזעזע את הקורא - נחשב בעיני לכתיבה נחותה, לא שונה במהותה מכתיבה פורנוגרפית. זו הסיבה להתלבטות שלי בנימוקיו של הסופר.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
מסכימה שהוא סופר מוכשר ביותר. כאמור אני מעריכה אותו וקראתי רבים מספריו (שאת חלקם - או חלקים מהם - אני זוכרת היטב)
התהייה שלי בספר הזה היא לגבי הסיבה לכתיבתו. כי לדעתי, לזעזע את הקוראים אינה סיבה מספיק טובה לכתוב ספר, כשאתה סופר ברמתו של מקיואן.
עמית לנדאו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה על סקירה מנומקת וביקורתית.
בר (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת, אני אישית מאוד אהבתי את הספר.
כפי שכתבתי בביקורת שלי עליו לפני מספר שבועות-
"ספר שהוציא אותי מאיזור הנוחות".
אפשר להתווכח על מה בדיוק רצה מקיואן לדבר או על הנימוק כפי שקראת לזה,
כי הספר באמת מעלה שאלות רבות ואולי לא תמיד הכל מאוד ברור
ואני רואה זאת כבר כסוג של הצלחה.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
גן הבטון הוא המקיואן הראשון שקראתי, ונדמה לי שזה היה לפני שמקיואן נהיה מקיואן. אני זוכרת שטולטלתי כהוגן מהתוכן ומכישרון הכתיבה, כך שזכרתי אותו במשך שנים רבות, הרבה הרבה יותר מאשר ספרים אחרים.
אני לא יודעת מה הייתי חושבת היום, אבל סופר מוכשר נולד מוכשר. עוד לא ראיתי סופר מוכשר שכתב פעם ספרים נטולי כשרון.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Zek.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
סקירה יפה יעל, תודה לך.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
אהבתי רבים מספריו. אני חושבת שאולי תאהב את "אהבה עיקשת" בתור התחלה. ("כפרה" הנפלא בעיני דורש התמסרות ארוכה מאד לפני שהוא מתניע את העלילה...)
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני.
נכון, הוא מקצין אירועים. הוא צריך שהקוראים יהיו מודעים לנימוק שלו. בספר הזה יש הקצנה ואין כל כך נימוק.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
מסכימה איתך לגבי המוטיב המאפיין את סיפוריו של מקיואן. אבל זה כלי המיועד לבנות את התזה שלו, שברוב הספרים שלו שקראתי היא ברורה וצלולה. לא בספר הזה, לדעתי.
ראובן (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
טרם הזדמן לי לקרוא את מקיואן.
אולי הגיע הזמן לחוות משהו אחר.
חני (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
חושבת בדיוק כמוך על מקיואן הנפלא. ומה ששלו שלו יפה אמרת!
לגבי הנימוק
אני חושבת שהוא פשוט מקצין ארועים
בכוונה כדי לתת הד לרעיונות שלו. שאנשים, ילדים, או בני אדם בכלל לפעמים עושים מעשים
מטורפים ברגע של איבוד דעת או שליטה או לחץ
או סתם חומדים לצאן מרשעות טהורה.
הוא רק רוצה שנבחין.
ויש לו אמירה תמיד!
תודה על הסקירה היפה והדיון.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ספר חזק. מצמרר אפילו.
לא יודע מה לענות על התהייה שלך.
אני חושב שמוטיב חוזר אצל מקיואן הוא גלישה פתאומית בחייו של אדם לסיטואציה אלימה בצורה קיצונית.
ואז מה עושים?
במקרה הזה מדובר על ילדים. ומה הם באמת יכולים לעשות?
yaelhar (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אני יודעת שאתה לא מעריך אותו (אני, אגב, הייתי מעריכה בהחלט סופר שחשבתי ששלושה מספריו מצויינים, אבל זכותך.)
קראתי את הביקורת שלך על הספר הזה. כל כך כעסת על מקיואן, שהחלטת להתנקם בקוראי הספר העתידיים ולספר להם את כל הסיפור, כדי שיימנעו מלקרוא.
נו, במלחמה כמו במלחמה...
מורי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אני לא מעריך את מקיואן, סופר של שלושה ספרים, שזה לא אחד מהם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ