ביקורת ספרותית על למות מבפנים מאת רוברט סילברברג
ספר מעולה

---

סילברברג אמנם כותב מדע בדיוני אבל הספר הזה מתאים גם למי שאוהב להחליף לרגע את המציאות שלו באחרת וזאת ללא קשר למדב. סילברברג פותח לנו דלת לעולם המחשבות של הגיבור, זליג שמו, בחור אפרורי ומנוכר החווה את משבר גיל הארבעים שניחן ביכולת לקרוא מחשבות. באמצעות זרם התודעה של המספר דילגתי ממחשבותיו של זליג, למחשבותיהם של "קורבנותיו" אך יותר מכל לתהליך החשיבה הפרטי שלי. התיאורים של סילברברג מדוייקים והצליחו להבהיר לי את המחשבותיי-- ככה עד כמה הוא טוב! סילברברג מתאר יותר ממחשבות אלא מצבי תודעה עד שברגע מסויים הצליח לגרום לי להרגיש דבורה , הוא בבת אחת אפשר לי להיות הכל ביחד.
בעלילה עצמה זליג מספר על תהליך הגסיסה של הכח שהוא ניחן בו, במבט לאחור מסתבר לו (ובעיקר לנו) שהוא לא עשה איתו משהו משמעותי, ניתנה לו הזדמנות להיות "על אדם" אך הוא ממסמס אותה וכעת זה כבר מאוחר מדיי. לאורך השנים הוא הסתיר את היכולת העל אנושית הזו וכך נקבר באומללותו. אבדן של כישרון ובטח כזה שלא בא ליידי מיצוי זה בטח משהו שכל אחד יכול להזדהות איתו וזה חלק מהכח של הספר. מוטיב נוסף שגם יוצר את האימפקט הוא תיאור תהליך הפרידה מתכונות ויכולות שמגדירות אותך.
מעבר לכך, הסיפור מתרחש בשנות השישים והשבעים העליזות כך שיש מכל טוב, סקס, סמים (תיאור מעולה של טריפ אם כי קצת קצר), מסיבות של אהבה חופשית, סטודנטים אבודים וחופשיים, אנשי ממסד מרובעים.... בקיצור ספר משובח.

» ביקורות נוספות של אלי
» ביקורות נוספות על למות מבפנים