ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 בספטמבר, 2015
ע"י פָּלִימְפְּסֶסְט
ע"י פָּלִימְפְּסֶסְט
מערכת היחסים ביני לבין מדע בדיוני היא ידידות מרוחקת. שלום שלום ומדי פעם שיחה קצרה, אבל אני לא חושבת שבהיסטוריית הקריאה שלי הגעתי לסוף של ספר מד"ב כלשהו. אותה צרה עם פנטזיה טהורה, אני תמיד נשברת לפני שאני מגיעה לכריכה האחורית (וניסיתי... חולית, ומדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ואיזה ספר פנטזיה ישראלי שאת שמו שכחתי, אפילו את ההוביט לא הצלחתי לסיים. את טרי פראצ'ט וניל גיימן מיציתי אחרי שני ספרים). משהו בתחושת המלאכותיות של הטקסט, במלחמות האינסופיות, העלילה שנמצאת תמיד במרכז או לחלופין רעיון אידאליסטי שאין לי הזדהות איתו, הנטייה למלודרמטיות... זה לא הם, זו אני.
ברור לי שלא כל הסוגה הזאת, של הספרות הספקולטיבית, עונה לתארים המחפירים המצוינים לעיל. אבל בתוך ים הפרוזה והשירה וערימות הספרים שמחכות לי, המד"ב והפנטזיה המוחלטים (שמזהים את עצמם ככאלה ומשווקים ככאלה) נשארו מאחור. אני יודעת. זאת בושה. גם ספרות מתח, רומנים היסטוריים, ביוגרפיות וספרים ארצישראליים חמקו ממני. כל הרעיון הזה של "ז'אנרים" כנראה מוציא לי את החשק לקרוא.
בכל זאת, את האהבה שלי למציאות שחורגת מהמציאות, למשחקים עם האמת, לדמיון ולרעיונות מקוריים, קשה לי לספק בספרות "הסטנדרטית", שכותבת על "החיים" ונשארת שם. במעבר מרפרף על הספרים שהשפיעו עליי ביותר מהיום שהתחלתי לקרוא, הריאליזם המאגי, 'המציאות עם הטוויסט' כמו שאני אוהבת לקרוא לו, בולט בשליטתו. בעיניי זאת המהות של ספרות, לבד מלשקף, להעמיק, לחקור ולאתגר את החיים, היא צריכה להרחיב אותם, והיא צריכה לצמוח מתוכם. הספקולציות הטהורות נדמות לי כאסקפיזם מהחיים, בעוד שאני צריכה ספרות שמדברת איתי, ולא מאבקים אינסופיים בין טוב לרע, אלגוריות זולות למצב האנושי או השתלטות חוצנים על כדור הארץ לשם ההשתלטות (שוב סליחה על האמירות האיומות והסטריאוטיפיות). כשהדמיון והיצירתיות באים על חשבון סאבטקסט ועומק רגשי/רעיוני-פילוסופי, אני מתקשה להתמיד.
לא חסרים ספרים שנמצאים ברווח בין הז'אנרים ובעצם חומקים מהסטריאוטיפ, שמותחים את הגבול בין "מותר" ל"אסור" מבחינה ספרותית. אבל מעט מאוד עושים את זה כמו שצריך.
"אדון האור" הוא תמהיל מושלם של מדע בדיוני ופנטזיה, בזכות פיוטיות, הומור, אנושיות, עושר תרבותי, סאבטקסט וסיפור מצוין.
מדובר בספר יוצא דופן, מעורר קנאה ומאלף. הוא שואל על אלוהות ואנושיות, על תפקיד הטכנולוגיה, על דת והארה ו"הדרך", על יצרים ואידאות, על האלמנטים הבסיסיים של החיים (מוות, אור, הרס, תשוקה). והוא עושה את זה בלי להיות טרחני, דידקטי או להיכנע לתיאורי נוף/חלליות על פני חמישה עמודים. הוא לא מתמקד בטכנולוגיה של "המדע הבדיוני" או באלמנטיים "הפנטסטיים" ובניסיון להפוך אותם ל"אמיתיים" או ל"מוחשיים". הוא פשוט מציג את המצב כמו שהוא.
זה הכי חשוב, הוא אמין לחלוטין. למרות שהוא כפוף להיגיון פנימי, למציאות זרה, ולא מתאמץ להסביר את עצמו, הוא קורה במסגרת מה שמוכר לנו מהבחינה האנושית - כך שכל אי-הבנה והשהיית ספק מצד הקורא משתלמות בסוף.
זה מה שקורה כשלא מאכילים את הקורא בכפית - רציתי לקרוא עוד על הטכנולוגיה ועל הדמויות ועל קווי העלילה המשניים. ולא רציתי להגיע לכריכה האחורית, כדי שהקסם הזה ימשך וימשך.
עוד כמה סופרלטיבים לסיום: הוא לא ארוך מדי, הוא משעשע, אין בו תיאורי קרב מיותרים (ואלו שיש מוצלחים מאוד), הוא מתוחכם להפליא, ואין בו דמות אחת משעממת.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קריקטורה
(לפני 10 שנים)
יופי של ביקורת. את כותבת ממש טוב.
גמני כמוך בקשר למד''ב. לא מצליחה להתחבר בשום אופן. אפילו לא למאגניבים המוצהרים כמו המדריך. אם לא הייתי מיואשת לחלוטין, הייתי מנסה את הספר הזה :) אבל התייאשתי כבר. במיוחד אחרי שניסיתי את הערפילאים, אחרי מיליון שכנועים מכולם פה, ולא הבנתי מה אנשים רוצים מסנדרסון. |
|
asheriko
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
רציתי להיות הראשון שכותב ביקורת על הספר הזה. הדהים אותי שאף אחד לא כתב עליו ביקורת עד עכשיו , זה BY FAR הספר הכי טוב של זילאזני ואחד מחמשת ספרי המד"ב המתורגמים הטובים ביותר.
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יפה כתבת
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת!
אני דווקא אוהבת מדע בדיוני (פחות אוהבת פנטסיה) ולא כל כך אוהבת את זילאזני... אבל אהבתי את הביקורת הזו. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אותי שיכנעת, ובצורה יפה במיוחד
|
|
י. ווליס
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
המשיכי משם ל'תשעה נסיכים לאמבר'.
אבל ייחוד כמו זה של 'אדון האור', לא קיים בספריו האחרים (וגם תרגום מושלם כזה, נדיר).
הוא כן קיים בסיפוריו הקצרים, אבל אלה מפוזרים על פני פירסומים שונים. בעיקר 'דלתות פיו, עששיות פניו' בגליון 34 של 'פנטסיה 2000' וכן 'וורד לקוהלת' ב'מבחר הסיפורת הבדיונית' בעריכת סילברברג (קצת יותר זמין). כדאי לבדוק באנגלית. |
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
למרות שאת פחות או יותר תמונת הנגטיב שלי
אהבתי את הבקורת, נמקת היטב את טיעונייך ולמרות דעותייך הקדומות והסטראוטיפיות -לצורך הדיון כמובן- בכל זאת קראת ואפילו הודית שנהנית (8
מציעה לך לנסות את חמישיית אמבר, ד.א חולית ומדריך הטרמפיסט אינם פנטזיה כנ"ל טרי פראצ'ט - אשר הוצאת כנרת מתעקשת לתייגו ככזה דוידי - אני נותנת לזילאזני עוד הרבה קרדיט - למרות שאין ספק שספריו אינם זהים ברמתם- אבל תמהתני לאיזה שניים שלושה כיוונת? |
|
דוידי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ספר אהוב מעלי במיוחד...
לצערי הוא הוציא עוד ספר טוב שניים וזהו... וחבל שאת זונחת את ספרות המתח והרומנים ההיסטורים בהחלט יש כאן פנינים...
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת