בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 ביולי, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
היתה איזו תקופה בחיים שלי שבה נזקקתי (לדעת הוריי) לטיפול פסיכולוגי. הפגישות נערכו אחת לשבוע בימי חמישי בשעה שבע בערב.
אני זוכר עדיין את אותו מסדרון דומם ואת ההרגשה שכאילו אני היחיד שנמצא במקום. אני זוכר את המזכירה שכל הזמן רק ישבה ותקתקה במחשב מאחורי דלפק זכוכית ואני גם זוכר את הרגע שבו הפסיכולוג בכבודו ובעצמו פתח את דלת חדרו וקרא לי להכנס.
הרושם הראשוני שלי ממנו היה דווקא חיובי: הוא היה אדם נורא נחמד ואדיב, בשנות הארבעים לחייו בערך ושהתעניין בי מאוד. אך מראה עין יכול להטעות. זו היתה רק פגישת ההיכרות. יום אחד, בערך במפגש החמישי שלנו, הוא אמר לי שעכשיו, כשאנחנו כבר מכירים זה את זה מספיק טוב, אנחנו יכולים כבר להתחיל בטיפול, ובשביל זה אני צריך לשתף אותו בכל מה שעובר עליי בזמן האחרון.
ובאמת, המון דברים עברו עליי באותו הזמן: הוריי התגרשו, התחלתי להבריז הרבה פעמים מן הלימודים ,בקושי התראיתי עם חבריי לכיתה, וחשבתי מחשבות נוראיות.
אך משום מה, לא התחשק לי לדבר אתו על כל זה. זה לא בגלל שלא רציתי שיעזור לי. להיפך, דווקא מאוד רציתי שהכל יטופל ואני ארגיש קצת יותר טוב עם עצמי. פשוט לא יכולתי, זה הכל. לא הייתי רגיל לספר לאנשים שכמעט אינני מכיר, דברים שאני עובר בחיי היום יום. וחוץ מזה, אותו פסיכולוג נראה כאילו הוא מנסה בכח ללחוץ עליי כדי שיקבל ממני מידע (אל תצחקו, באותו הזמן פחדתי פחד מוות מפסיכולוגים. היתה לי סוג של פסיכופוביה).
כעבור כמה ימים של חוסר מעש ושיתוף פעולה, הפסיכולוג בישר לי שאם אמשיך לא לשתף איתו פעולה, אז אין לי מה לעשות יותר אצלו ושהוא באמת לא מכריח אותי להיות אצלו ומצדו אני יכול ללכת כבר עכשיו.
אז המשכתי וכך יצא שכעבור זמן קצר, ידי היתה בתוך ידו, המילה 'להתראות' נשמעה ברקע והדלת נטרקה מאחוריי.
הספר 'יומני הערפד' מאת ל.ג'. סמית, גרם לי להזכר באותה תקופה 'נפלאה' ולקוות שאלי, רק אולי, מספר הטלפון של אותו פסיכולוג עדיין שמור אצלי כדי שאם ארצה, נוכל להפגש שוב, כמו בימים ההם, נזכר ביחד באותה תקופה 'נוסטלגית', ניישר בינינו את ההדורים, נפתח דף חדש ולבסוף גם אוכל לשאול אותו איך אפשר לקרוא ספר ממש ממש גרוע, לחוש דחף עז וכמעט בלתי נשלט לקטול אותו ולמרות זאת, להשאר רגועים ושפויים.
(כי לא נראה לי שזה אפשרי בכלל)
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה.
אני יודע, זה די הדדי. אנושי אפילו, לפחד מלשתף אנשים אחרים בדברים שאתה לא מעוניין לדבר עליהם. אז אין לך מה לדאוג. את לגמרי בסדר. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי מאוד!
גם לי יש בעיה לשתף מישהו שאני לא מכירה, שכאילו מתעניין אבל כשמסתיים הזמן יקטע אותך באמצע ומצפה שתמשיך בשבוע הבא.
מסכימה עם נעמי- כנראה שעדיף לכתוב בסימניה במקום... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
חחח מה שנכון נכון.
תודה רבה :) |
|
|
מישהי עם כנפיים-מע''ך
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אני שונאת פסיכולוגים ><
הם מכניסים אותי לדיכאון ><
והכי מעצבן זה שאנשים אומרים לי "כתגדלי את בטוח תיהי פסיכולוגית" -_- |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זה לא בעיה. פשוט כנסי לסימניה, תכירי את נוער סימניה (שאני כלול ביניהם) וזהו, את צריכה טיפול פסיכולוגי XD
סתם, סתם. תודה :) |
|
|
אנונימוס
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
בחיים לא הייתי אצל פסיכולוג, אבל ממש הייתי רוצה, לראות מה זה בכלל...
ביקורת טובה:) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אבל זהו רק המראה החיצוני וכידוע, אין לשפוט דבר על פי המראה שלו...
|
|
|
♬*•°.•Sonrisa*•°.•♬
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, גם הסדרה נראית מעניינת והספר גם.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אכן כן, סטינגי.
אני אחשוב על זה. תודה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אנחל.
ואני בוחר להתעלם מזה שאמרת שהוא נחמד... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חחח תודה, נופרי :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אב"פ- אל תדאג, מעכשיו גם אני לא קורא ספרים כאלו ואפילו לא מעיין בהם.
אקרא. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
רץ, אני מתפלא מכך שאין גבול לחוכמתך ולראית הדברים בצורה מעניינת ומקורית כמו שלך...
וכן, יכול להיות שדרך הפעולה שלו היא לא כמו דרכם של שאר הפסיכולוגים. תודה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה גם לך, ריין.
*היי פייב* |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה, עמיר :)
|
|
|
Stingray
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ובכן צר לי, אבל הפסיכולוג שלך קצת... אהבל.
עזבו את כל עניין ה'להיפתח'. הוא מסרב לעבודה. הוא מסרב לכסף. זה כמו שתבוא מורה שתחליט שהיא לא יכולה לעבוד במקום אם תלמיד אחד מסרב ללמוד למבחנים. (אסור לחשוב על לימודים, סטינג. אסור.) ביקורת טובה ומקורית כמו תמיד ;) יש מצב שהספר הזה דורש גם טיפול תרופתי, אבל על זה דבר כבר עם הפסיכולוג, או שהוא יחכה שגם התרופות יפתחו את עצמן או משהו. |
|
|
♬*•°.•Sonrisa*•°.•♬
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מקורי ביותר^-^
אוף, הספר דווקא נראה'לי נחמד.
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אדיר XD
אכן דרך מקורית להציג את הספר הזה. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, קבל לייק על הדברים שלך
ופחות על הספר עצמו. מעולם לא קראתי ספרים כאלה ואני גם לא מאמין שאקרא אבל התחברתי לדברים שכתבת ואני מסכים עם מה ש-רץ כתב לך בהקשר לפסיכולוג/יה. אשמח שתקרא את מה שכתבתי בעניין לאחרונה, בחוות הדעת שלי על הספר - "אמא ומשמעות החיים".
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו - טוב אז בקשר לפסיכולוג - אפשר בהחלט ללכת לפסיכולוג ולהרגיש טוב
בעצם אולי הבעיה היא בפסכולוג שלך, שלא הצליח ליצור קשר איתך, כך זה גם בנוגע לספרים, הבעיה היא לא תמיד שלנו, פעמים רבות הספר הוא לא טוב, ולא צריך להשקיע אנרגיה בכדי להוכיח שהספר הוא רע, צריך להפסיק אותו על ההתחלה, ולעבור לספר הבא.
|
|
|
~RAIN~
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נחמדה ביותר. שונאת פסיכולוגים.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ז"שי - אהבתי.. :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ומאיפה לך לדעת שלא אמרתי שלום...?
|
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לא הייתי טורחת לקרוא את הספר עד סופו.... אם אחרי כמה עמודים לא מעניין אותי אני אומרת שלום
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אוקיי, תודה :)
|
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מממ... מי יודע, אולי יש לי גם כישורים של פסיכולוגית =)
בכל אופן, תמשיך לשתף |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אכן כן, תות. אכן כן.
תודה... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה, ניימלס.
ואל תדמייני אפילו. זה נוראי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נעמי- כשאני חושב על זה עוד קצת לעומק, אני מגלה שהגעת לנקודה מעניינת מאוד...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כן עומר, אני מאוד אמיץ...
תודה :) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
הלוחשת לספרים- המשפט שאמרת עכשיו הוא משפט שגם אני תמיד אומר *היי פייב*
וגם אני לאהבתי את 'יומני הערפד'... *עוד היי פייב נוסף* |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
שרוני- הפסיכולוג מאוד ייעלב מדברייך אבל אני בהחלט מסכים עם מה שאמרת בנוגע שאסור ללחוץ על אנשים...
תודה רבה! |
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
.
אהבתי את הביקורת וגם לי קשה יותר לספר על עצמי מלכתוב כמו שניימלס אומרת, ואחריי כל הביקורות הקוטלות שקראתי עליו (והעובדה שישר כשאני חושבת על יומני הערפד אני חושבת אוטומטית על ניקס, אם כל הזוועות) אני אמנע מלקרוא את הספר הזה, תודה לך סימניה ^-^
ולמרות שלא התעסקת כמעט כלל וכלל בספר עצמו הבזבוז של זמן שמעטר את מעלה הביקורת כבר אומר לנו הכל... |
|
|
Nameless
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
האמת, אומרס, הסדרה עצמה בכלל לא רעה. הרבה יותר טובה מהספר, מה שמצביע על עד כמה שהספר היה גרוע. משום מה בסדרה יש יותר עומק לדמויות ואלנה או איך שלא קראו לה היא לא כלבה שטחית.
ואני אישית לא יכולה לספר על עצמי, כלומר בקול רם. הרבה יותר קל לי לכתוב את זה. אבל אני פשוט לא מסוגלת לדבר על זה. פעם אמא שלי הציעה לקחת אות לפסיכולוגית ולא יכולתי אפילו לדמיין איך זה יהיה. ביקורת טובה, אהבתי. |
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אתה מגלה לנו כ"כ הרבה מחייך, שאולי הפסיכולוג הכי טוב עבורך זה סימניה...
|
|
|
omers
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נחמד שבכלל טרחת לקרוא את הספר.ראיתי פרק אחד בסדרה והבנתי את הקטע,אז אם הסדרה הייתה מזעזעת הבנתי שככה יהיה גם הספר...
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מבינה אותך לחלוטין, מבחינת לא לספר.
אני בחורה ששומרת הכול בבטן ולא מספרת שום דבר להורים שלי, הרצון העז שמישהו יקשיב לך ושיטפל בבעיות שלך כמו שצריך - פשוט שורף מבפנים :( הייתי צריכה ללמוד לבד לטפל בבעיות שלי... זה לא כל כך טוב מבחינה נפשית, אבל הי, לפחות לא יצאתי פסיכית! אני מקווה שהכול בסדר אצלך יותר. יש משפט חכם כזה שאומר, שיותר קל לספר על עצמך בפני מישהו שלא מכיר אותך, מאשר מישהו שכן מכיר אותך... נ.ב. לא אהבתי את יומני הערפד בכלל |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה
והפסיכולוג שלך אידיוט, בלי להעליב.
כשאני הייתי בערך בגיל שלך(אפילו צעירה יותר)אמא שלי גם שלחה אותי לפסיכולוגית(שהייתה טובה)בגלל בעיות שהיו לי בביתספר ועם אבא שלי. היא נתנה לי את הזמן שלי. אח"כ היא התחלפה, אבל קיבלתי פסיכולוגית גם מעולה. אימהית כזאת. הפסיכולוג שלך צריך לקחת עוד כמה שיעוריי פסיכולוגיה. צריך לתת למטופל זמן כדיי להיפתח. זה לוקח זמן, ובאמת לא לכולם זה מתאים, אבל אי אפשר ללחוץ על מישהו אחריי 5 פגישות להתחיל לדבר. |
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
