ביקורת ספרותית על איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? מאת ז'ורז' פרק
ספר טוב

---

היה אחד, קראו אותו פרש או פרק או משהו, ז'ורז' אותו המשהו, והוא, מה אני אגיד לכם, לכתוב הוא כן ידע. אולי לא לצייר ואולי גם לכתוב וגם לצייר הוא ידע, את זה אני לא יכולה להגיד לכם כי את זה אפילו אני לא יודעת, אבל מה שבטוח זה שלכתוב הוא ידע.

ולא רק שהוא ידע, הוא אפילו עשה את זה. והוא לא סתם עשה את זה, כי בכל פעם שהוא עשה את זה הוא עשה את זה אחרת. כלומר, בכל פעם שהוא כתב הוא לא רק כתב, הוא המציא את הכתיבה.

ואיזה המצאות היו לו.

אז פעם אחת אותו אחד, ז'ורז', ז'ורז' פרק קראו לו, אם הספקתם לשכוח, התיישב לכתוב סיפור מצחיק. אבל לא סתם סיפור מצחיק. סיפור כזה שכל מי שיקרא אותו יתחיל לצחוק. הוא יצחק כבר מההתחלה. ואפילו אם הנושא של הסיפור לא יהיה מצחיק, נגיד שהוא יהיה רציני אפילו, נגיד אנטי מלחמתי אפילו, ואנטי ממסדי אפילו, נגיד שהוא יהיה על איזה אחד שלא רוצה ללכת למלחמה, אחד שמבקש מהחברים שלו, שהם לא ממש החברים שלו, שיעזרו לו להישאר בצרפת ליד החברה שלו, שהיא דווקא כן החברה שלו, במקום לנסוע נאמר לאלג'יריה עם כל שאר הצבא, אפילו אז, הוא יעשה את זה ככה שכל מי שיקרא את זה יצחק. אולי ברצינות, כי הוא בטח יבין שיש פה משהו שמישהו רוצה להגיד, אבל יצחק.

וככה הוא עשה.

ואם הייתם שואלים אותי, הייתי אומרת לכם שהוא הצליח.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?