ביקורת ספרותית על HHhH - למוח של הימלר קוראים היידריך מאת לורן בינה

---

אני בעיצומו של הספר. 150 עמודים ביממה. מניח אותו בצד ומנסה להסדיר את הנשימה.
מה זה הדבר הזה שאני קורא? פטפוט מבודח של סופר דוקומנטארי מתובל בעובדות היסטוריות מרתקות. אבל יש כאן משהו נוסף - הספר הזה עוסק אמנם בהיידריך (ימח שמו וזכרו), אבל למעשה הוא משתמש בו רק כתירוץ ומספר לנו "על הדרך" איך המערכות האירופאיות קורסות ומשפילות ראשן אל מול המפלצת הנאצית.
הספר כתוב מצויין. מעניין מאוד, כאילו מאזינים להרצאה של פרופ' הר סגור - וככה פושעים ואצילים, מלכים עתיקים וזונות מודרניות - כולם משתלבים אלה באלה, במרחק השנים והיבשות.
נפלא!
אלא, שהספר בנוי בצורה נוספת. דווקא ההליכה הנינוחה הזו לאורך שבילי ההיסטוריה של המפלצת הגרמנית מתחילה, בנקודה מסויימת, להרגיש כמו טבעת חנק על הצוואר. דווקא הקאז'ואליות שבה הכל מתואר כאילו מגבירה את הזעזוע שאתה חש כשאתה קורא סיכומון של חצי עמוד על הטבח בבאבי יאר או על חיסול שיטתי של מדינה שלמה (צ'כוסלובקיה).
והכי גרוע! הספר מראה צמתים שונים בהיסטוריה (מבלי להתעכב עליהם), שבהם שינוי קטן ימינה או שמאלה היה יכול לשנות את הכל. הדבר הזה מתפתח פעמים רבות לאורך הקריאה תקווה ל-HAPPY END אבל מיד לאחר מכן מתגנבת ההבנה שההיסטוריה התפתחה אחרת לחלוטין.
זהו אחד הספרים הכי מיוחדים ומעניינים שקראתי אי פעם ואני ממליץ לכולם לקרוא אותו בהקדם.

» ביקורות נוספות של אמיר לויט משרד עו
» ביקורות נוספות על HHhH - למוח של הימלר קוראים היידריך