הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במאי, 2013
ע"י אמיר לויט משרד עו
ע"י אמיר לויט משרד עו
על הספר תמונה של סטונהדג' עם פילטר כהה ומסקרן, שם הספר (בשונה מתופעה שלילית שהתפתחה לאחרונה) גדול משמעותית משמו של הסופר ועל פניו העטיפה נראית לא רע בכלל, למעט עיגול דמוי מדבקה לפיו הספר הוא "מושלם למעריצי דן בראון". תוספת שהספר בהחלט יכול היה לחיות בלעדיה...
קניתי.
הספר עצמו אחלה! פרקים קצרצרים, דמויות חביבות. מעט גועל נפש ובעיקר המון אוירה של אנגליה האפורה והקרירה.
מה שנחמד בספרים מהסוג הזה הוא היעדר מוחלט של עומק - הדמויות שטוחות לחלוטין. לאף אחת מהן אין סיפור חיים מורכב מידי וגם המעט שיש לא ממש משפיע על השוטף...
האנשים שם נוטים לשכנע האחד את השני בקלות רבה כי הם דוברים אמת (תקראו ותראו - אין ספקנות או חשדנות - מי שרוצה לשכנע את ה"רע" שהוא בצד שלו עושה את זה בקלות מרשימה).
עוד משהו מעניין הוא שבניגוד ל"ספרי דן בראון" למיניהם - הדמות הראשית של המלומד והדמות הראשית של הבלש/חוקר משטרה/איש FBI/עיתונאי חוקר - מנהלות חיים יחסית מקבילים ולא צועדות יחד כדי לפתור את התעלומה.
התוצאה היא נחמדה מאוד: סיפור נחמד, אוירה קודרת, מיעוט עובדות היסטוריות, צופן שלא צריך להתעמק בהבנתו ובעיקר - פתרונות מהירים ביותר לתעלומות הסטוריות מורכבות ביותר - מה שנותן לספר זוית שאני אישית מאוד אוהב והיא: לצפות בעלילה בקצב יחסית נינוח ולא לנסות להפריע לה על ידי שינויי כיוון של 180 מעלות נוסח יו נסבו, רצח שיטתי של דמויות שחשבת שהן חשובות ושני פרקים אח"כ מתות נוסח הארלן קובן וכמובן: הסברים מייגעים על צפנים וכו' נוסח דן בראון).
אז למעשה - מתקבל ספר מתח מעניין ואפלולי שבו צופים יותר מאשר קוראים ואני מוצא שבימים טרופים אלה בהם יש לי כל כך הרבה מטלות בעבודה ובחיי הפרטיים - זה בדיוק מה שאני מחפש.
ממליץ מאוד אבל מתריע מראש - לא לצפות לעומק, אלא להעביר את הזמן בכיף...
קריאה מהנה
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
