הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 בינואר, 2014
ע"י אמיר לויט משרד עו
ע"י אמיר לויט משרד עו
אני קורא את דניאל סילבה מזה שנים רבות, עוד לפני שהוחל בתרגום סדרת גבריאל אלון ואין ספק שמדובר באחד מהסופרים הכי מהנים למי שאוהב מותחנים קלילים, בעלי פרקים קצרים, עימוד נוח ותחושת פטריוטיות תמידית...
ובכל זאת, משהו בספר הזה לא כל כך עבד לדעתי.
הספר מתחיל בכיוון מסקרן של אמנות גנובה ונאצים - נושא שתמיד ריתק אותי. האופן בו גרינג ושאר המפלצות פשטו על אירופה ושדדו את התרבות שלה יחד אם אוצרות אמנות רבים.
ואז, כנראה שהסופר מבין שמרגן מוסד לא אמור לעסוק בזוטות מעין אלה, הסיפור מקבל תפנית מעט מתישה הכתובה בצורה שטחית ביותר ומזכירה את הסרטים החדשים בסדרת ג'יימס בונד שעוסקת בריגול כאילו אמיתי, קרי - איטי, משמים ולא מתוחכם בעליל...
מה אומר? למי שאוהב את דניאל סילבה אמליץ לקרוא בכל מקרה ואפילו לסיים. אבל למעט ההנאה שבקריאת מותחן עם פרקים קצרים ומעט פרטים הסטוריים בהתחלה - לא מצאתי כל תועלת ברומן הזה.
למעשה - יש תחושה שהגיבור הראשי לא הגיע לעבודה בספר הזה ובניגוד למעלליו המטורפים בספר הקודם, הרי שכאן הוא יותר בעמדת המפיק ולא בעמדת הכוכב.
מוזר. מעניין אם הסידרה לקראת סיום.
בכל מקרה, קריאה בינונית נעימה!
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
