הביקורת נכתבה ביום שני, 17 במרץ, 2014
ע"י אמיר לויט משרד עו
ע"י אמיר לויט משרד עו
האם זה הוגן לכתוב ביקורת על ספר שהפסקתי באמצע? לא יודע. אולי במקום ביקורת - צריך לקרוא לזה אזהרה!!!
אז ככה - מדובר בספר מ-א-ו-ד עבה. ממש מעיק להחזיק אותו ועוד יותר מסוכן להירדם כשהלבנה הזו מונפת מעל הראש ועלולה, חלילה, לנחות על הפרצוף ולייצר סטייה במחיצת האף.
מדובר במעין צופן דה וינצ'י לסוגיו, אלא (וכאן הקטע המוזר!!!), הוא נכתב בסוף שנות השמונים.
רוצה לאמר: הספר התפרסם דור שלם לפני צופן דה וינצ'י וככל הנראה לא דגדג לאף אחד את בלוטת העניין. הוא לא הוסרט, לא אוזכר וכמעט ואיננו קיים.
וכל זאת מדוע?
אולי בגלל שהוא עוסק בפרטים משמימים וחסרי תועלת ותוחלת שהופכים פרק של 3 עמודים למעמסה של 15 עמודים?
ואולי כי בדומה לספרים מהז'אנר (המבוך של קייט מוס למשל), הוא נע בשני קווים מקבילים - האחד בימי הביניים והשני כיום, אלא ש"כיום" הוא שנות השבעים בארה"ב אשר אין לי שום דברך או רצון להתחבר אליהן?
ובכלל - כשקוראים מותחן קצבי, לא מוזר מעט להתפעל מטלפון סלולארי, מחשב חלשלוש שממלא חדר שלם או מכונה שמעבירה ניירות ממקום למקום?
בקיצור - שמרו על הזמן יקר הערך (ועל מחיצת האף) והמנעו מהשיעמומון המייגע הזה.
אה כן... זה על שחמט!
המנעות נעימה!
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
