ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר
ספר מעולה

---

*נשימה עמוקה*
וואו, לעזאזל.
וואו.
הממ...אני די בשוק עכשיו. *נשימה עמוקה*
לעזאזל.
הספר הזה השפיע עלי. בהרבה רמות.
הוא גרם לי לשנוא.
הוא גרם לי לאהוב.
הוא גרם לי לפחד.
אבל לא על האנה. וגם לא על קליי.
עליי.
ולמה?
כי גם אני חשבתי על התאבדות.
ולא, לא בצורה של 'צריך לעצור את זה' אלא בצורה של 'לעשות את זה.'
אני יודעת, למה שלילדה קטנה תהיה סיבה להתאבד?
זה מפגר.
אבל אני פשוט התעסקתי בנושא כל כך הרבה זמן. וחשבתי על זה.
וחשבתי על זה.
ואז קראתי את 13 סיבות.
אני צריכה להודות לזה.
לעזאזל.
אני עדיין מפחדת.
זה ספר גאוני, שפשוט חושף את הכל. בלי צנזורים, בלי בושה.
ולא יכולתי להניח אותו מהידיים במשך שלוש שעות. ואז סיימתי אותו.
ורציתי לצרוח.
זה היה הספר הכי מחריד, מזעזע, מרתיע והזוי שאי פעם קראתי.
זה ספר מעולה. אני אוהבת אותו.
יש כל כך הרבה דברים שחושבים עליהם בזמן שקוראים אותו.
אונס, התאבדות בקרב מתבגרים, התרחקות חברתית, אהבה נכזבת.
אני נזכרת בסיפור של אמנדה טוד, כשראיתי את הסרטון ההוא, וחשבתי שלעולם לא ייגמרו לה הכרטיסיות, כי נראה שהסיפור שלה רק הולך ונעשה גרוע יותר בכל דף.
ככה חשבתי כשקראתי את הסיפור של האנה בייקר. חשבתי שהקלטות לעולם לא ייגמרו, כי זה ממשיך וממשיך ואני מרגישה כאילו שאני עומדת להישבר כי ככל שיותר פרטים נחשפים זה נעשה נורא יותר יותר....
אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא. במשך 3 שעות רצופות, הייתי דבוקה לספר הזה, ורציתי לצרוח.
אתם יודעים, קליי לא מאמין שיש כל כך הרבה סודות בתיכון אחד. ולמה שיהיו?
כל כך הרבה דברים נוראיים. והתיאורים מדוייקים להחריד. האנה לא הסתירה שום דבר.
אבל רגע, היא בעצם כן הזכירה משהו כזה. היא אמרה את זה בעצמה. 'יש דברים שאפילו כאן אני לא מתוודה עליהם'.
יש עוד סודות.
אבל לא בספר הזה, כנראה.
אה, כמעט שכחתי, ספוילרים.
האנה טוענת שקליי ג'נסן הוא לא אחת מהסיבות שהיא התאבדה. אבל הוא כן קיבל את הקלטות.
והוא מיואש לגמרי, ומנסה להבין למה לעזאזל הוא קיבל את הקלטות.
כי האנה אמרה במדיוק': 'כל מי שקיבל את הקלטות האלה יש חלק בהחלטה שקיבלתי'
ואנחנו מגלים לאט לאט, שקליי היה מאוהב בהאנה, מה שעושה הכל גרוע יותר.
כי הוא (חוץ מההורים שלה) היה היחיד שבאמת היה לו אכפת מהמוות שלה.
הוא, ההורים שלה, וכמובן, מר פורטר.
אני רוצה לרצוח את מר פורטר.
זה מראה לנו, שלא תמיד יעזור לנו 'לפנות למבוגר'. מה הם כבר יכולים לעשות?
הוא לא שכנע אותה שזאת החלטה נוראית, הוא לא הסביר לה את ההשלכות.
לעזאזל, האידיוט אפילו לא הבין על מה היא מדברת.
המעשה של ג'סטין היה קטן, נכון?
סך הכל הוא שיחרר שמועה.
שהכינה את כדור השלג.
שהלך וגדל עם כל סיפור.
החיים של מיס בייקר היו נוראיים, נכון?
שמועות מגעילות, חוסר אכפתיות מצד כולם, השפלה, אונס וגניבת הפרטיות שלה.
אחרי שתשע קלטות שוחררו, כמה זה, 4? 5? מהאנשים ששמעו את הקלטות הלכו לזרוק אבנים על החלון של המציצן.
"הוא סוטה, קליי. זה מגיע לו."
"אבל גם אנחנו עשינו דברים נוראיים, במה הוא שונה מאיתנו?"
קליי ג'נסן הנחמד.
הקטע הזה קרה עוד לפני שהוא שמע את הסיפור של מרקוס, וכשהוא שומע, הוא מבין שהיה עדיף אם הוא היה לוקח את האבן ההיא וזורק אותה. על מרקוס.
נראה שכולם חוץ מקליי הם כלבות ומציצנים ואנסים, הא?
קליי ג'נסן הנחמד.
הוא הגיע למסיבה ההיא רק בגלל שחשב שהיא תהיה שם.
והיא הגיעה למסיבה ההיא רק בגלל שהיא שמעה שהוא הולך לשם.
כמה מתוק, נכון?
ממש לא.
הלילה ההוא היה נורא גם בשביל קליי וגם בשביל האנה.
וגם בשביל השמיניסט שמת.
אני בטח צריכה להפסיק לנתח את הסיפור. האנה עושה את זה מספיק טוב בקלטות שלה.
לא נראה ש-250 עמודים יספיקו לתאר את כל הסיפורים של האנה, פלוס מה שקורה עם קליי בינתיים, אבל הכל נכנס בצורה מושלמת.
הדילוגים מסיפור לסיפור. הקפיצות בין התיאורים המזעזעים של האנה לבין קליי ששותה מילקשייק שוקולד.
והסוף? מילה אחת. אבל היא יכולה לשנות את הכל.
הביקורת הזאת היא סוג של פורקן עצבים, אני מניחה. אף ספר לא השפיע עלי ככה. זעזע וריתק אותי באחת.
זה לא ספר פשוט, אני מודה. הוא לא יתאים לכל אחד. אבל הוא השאיר בי חותם.
הוא נכנס לרשימה הקצרה של הספרים היחידים שריגשו אותי באמת.
משחקי הרעב, בינתיים הכל בסדר, ועכשיו גם 13 סיבות.
אני בינתיים אחכה לעוד ספרים של ג'יי אשר. מתחילה לספור את השניות.

» ביקורות נוספות של Nameless
» ביקורות נוספות על 13 סיבות