ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באפריל, 2014
ע"י מלי
ע"י מלי
67 שנים מפרידות ביני ובין אנה פראנק היא נולדה ב1929 ואני ב1996 עשרות אלפי קילומטרים מפרידים ביני ובינה אני נולדתי במדינת ישראל והיא בגרמנייה אני חייה באותו מקום והיא נדדה מגרמניה להולנד מפחד הנאצים אני חופשייה והיא הסתתרה במשך שנתיים מפחד הנאצים
מרחק של שנות אור יש בין שתינו אך מעולם לא הזדהיתי עם מישהי יותר ממה שהזדהיתי עם אנה...
בכיתי איתה צחקתי איתה הזדהיתי אהבתי איתה פחדתי איתה התעצבתי איתה חייכתי איתה שנאתי איתה ויותר מכול התאהבתי בה בנערה הזו עם יכולת כתיבה גדולה חוכמה שמחת חיים וחלומות גדולים
שהייתה מצליחה בגדול אם לא היו הנאצים ללא ספק
אנה כותבת הכול ליומנה כול מחשבותיה וחששותיה פחדיה אהבותיה ותקוותיה בתיאורים כובשים היא מתארת את החיים של 8 מסתתרים יהודים מפחד הנאצים במשך שנתיים תמימות בהן אנה מתגברת מילדה קטנה בת 13 מפונקת לנערה צעירה בת 15 בעלת חוכמת חיים תבונה דעות מוצקות וכח רצון כמו של ברזל
אנה מתארת את חיייה ונוגעת בכול כך הרבה נקודות: יחסי הורים וילדים אהבת נעורים יחסי מין חלומות מעמד האישה שנאת יהודים יחסים בין אחים ובדידות הרבה מאוד בדידות
הנערה הצעירה הזו שרצתה רק לחיות שמישהו יזכור שהיא הייתה קיימת נגעה בליבי בכול כך הרבה נקודות הזדהיתי עם מחשבותיה ותחושתיה כמו שמעולם לא הזדהיתי עם אף אחד אחד דבריה שנכתבו לפני יותר משישים שנה רלוונטים היום לא פחות מאז ומצאתי את עצמי בכול כך הרבה נקטעים ומילים
אהבת הכתיבה פעמה בנערה הזו ויכולותיה הגבוהות הפכו את היומן הזו לחובת קריאה לכול אדם באשר הוא ולישראליים במיוחד לא רק בגלל שהוא מספר לנו פן אחר בדבר הגדול והמפחיד הזה שנקרא שואה אלא כי זהו גם סיפור כנה אמיתי מרתק מושך ומקסים של נערה מתבגרת שחולמת על עולם טוב יותר שמוביל לאט לאט לסוף הטראגי והבלתי נמנע..
אני מבקשת בכול לשון של בקשה תקראו תזכרו תפנימו כי כוחם של המילים הוא זה שמעצב את ההיסטוריה שלנו..
תרשו לי לסיים בציטוט מתוך יומנה של אנה ציטוט שממחיש יותר טוב מהכול את מי שאנה פרנק הייתה: "אהבה מהי אהבה? אני חושבת שאהבה היא למעשה דבר שאי אפשר לבטא אותו במילים אהבה פירושה להבין מישהו לאהוב מישהו לחלוק איתו אושר ואומללות ולכן מצטרפת עם הזמן גם האהבה הגופנית חלקת משהו נתת וקיבלת ובין אם אתה נשוי או לא בין אם הבאת ילד לעולם או לא בין אם כבודך נפגע או לא אין לכך כל חשיבות כול עוד אתה יודע שבמשך כל ימי חייך ימצא לצידך מישהו שמבין אותך ושאינך חייב לחלוק אותו עם אף אחד"
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מרגש - במקום שלפי התאוריה של מסלאו אדם יעסוק רק בביטחון ומזון דווקא בו פורצת רגישות עצומה המגדירה מחדש את המושג חיים
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת