זהו ספר ביכורים עם כריכה נהדרת, של הסופרת <mark>אנטון דיסקלפאני</mark>, כתוב בגוף ראשון מפיה של תיאה על קורות חייה.

תיאה-תיאודורה נולדה בתקופת השפל הכלכלי, בשנות השלושים של המאה הקודמת.

מפאת אהבתה לסוסים, בגיל 15 הוריה שלחו אותה מפלורידה ל"יונלוסי" שבקרוליינה למחנה רכיבה לבנות.

במקום החדש, תיאה נאלצה להתמודד עם סדר יום קפדני במיוחד, הריחוק מהמשפחה וחברים חדשים.

לאביה הרופא, תיאה הרגישה הרבה יותר

אין ביקורות על הספר הזה
אז הרשו לי נא להתחיל ראשונה.
לאחר תקופה ארוכה שלא כתבתי ביקורות אחרי שסיימתי בצער רב את סדרת הספרים "שבט דוב במערות"
ואני מודה הייתי צריכה מעט זמן התאוששות.
מחנה רכיבה לבנות הוא ספר חדש יחסית, עם כריכה מקסימה בעיניי, ותקציר שמסתיר יותר מאשר הוא מגלה.
אבל ברור דבר אחד איכשהו הספר יעסוק בסוסים.
בילדותי אהבתי את החיות האלה והערצתי אותן: את מראם, את חוזקן, את יופיין, את