בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 במרץ, 2014
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
בשנתיים האחרונות קראתי מאה ועשרה ספרים. אני יודע את המספר המדוייק, בין השאר כי על כל אחד ואחד מהם כתבתי ביקורת ב"סימניה". היו מקרים שלא היה לי בדיוק מה לכתוב, אבל עשיתי את זה בכל זאת - פשוט כי אני מאמין גדול בכך שכל ספר מקיים איזשהו חיבור ייחודי בין הספר והקורא ומאיר משהו כללי יותר, על החיים יותר מאשר משהו שקשור בהכרח בעלילת הספר, ונדמה לי שהפכתי ערני יותר לעובדה הזאת, גם כי בזכות המחוייבות הזאת וההרגל הזה לכתוב ביקורת על כל ספר שאני קורא, נעשיתי מודע יותר למה שהספר עושה לי, ואם הוא משנה אותי או את אופן ההתבוננות שלי בחיים.
במקביל, אני לוקח בחשבון שגם משהו נפגם. משהו בחווייה הטהורה של קריאה לשם קריאה כבר איננו שלם. נהייתי מתווך, מפרסם, אקסהיביציוניסט אפילו. כמו סטודנט לקולנוע שמתקשה כבר לראות סרט מבלי לנתח את המהלכים הקולנועיים וזוויות הצילום, גם אני הפכתי לקורא מסוג אחר, לא רק כזה שמוצא בפני עצמו פגמים או פלאים בספר, אלא גם כזה שמוציא אותם החוצה, לפעמים גם בלי שמתחשק לי בכלל לעשות את זה.
בזמן האחרון אני מוצא ששבעתי קצת מזה. אני קורא איזה ספר, וכשפתאום מתעוררת בי התחושה הזאת של "כן, זה רעיון טוב לביקורת" במקום, למשל "וואי, איזה קטע, מעניין מה יקרה בפרק הבא", אני מרגיש פספוס ואפילו עייפות מסויימת, ואני תוהה כמה עוד אמשיך לחתור קדימה ב(לא) ליאות ולכתוב עוד ביקורת לכל ספר, ומה זה בכלל נותן למישהו, ובעיקר לי. כי באמת, למה אני "מבזבז" את הזמן שלי ולפעמים דוחק דברים מאוד חשובים הצידה רק כדי לדייק במילה או תיאור, כדי שמישהו יתרגש? הרי עם כל הכבוד, זה כולה פאקינג אתר לביקורות, לא איזה טור בניו יורק טיימס שקוראים מיליונים. מאיפה באה המחוייבות הזאת?
כן, אני נהנה לקבל לייקים. אני נהנה לראות שאנשים מקבלים משהו מהביקורות, וזה גורם לי להרגיש משמעותי יותר. אבל זה בולשיט, כל הדבר הזה. אוויר. זה לא שווה כלום, וזה לא יימשך לנצח. אתם יודעים את זה, נכון? זה רק אתר אינטרנט. אתר. אינטרנט. מתישהו בעתיד הקרוב נקבל את כל הביקורות והאינפורמציה שתהיה לגבי ספרים ישירות לוורידים, לסינפסות המדוייקות במוח. אם בכלל יהיו ספרים.
רק רציתי לשתף.
פשוט כי הספר הזה קצת ביאס אותי, וכבר חשבתי שכל עניין הכתיבה הזה מיצה את עצמו אצלי. אין לי הרבה מה להגיד פה. הוא לא פתח אצלי משהו יוצא דופן ששווה לכתוב עליו הביתה, למרות שכתב אותו סופר שגמר אותי עם ספרים אחרים שלו. זה מין שרבוט חסר טעם של מישהו עם יכולת כתיבה מרשימה שמצליח בדרך כלל לחבר תוכן עם רגש, והפעם לא עשה לי את זה בשיט (עם חיריק מתחת ליו"ד, כן?). סיפור ישראלי מקומי על משפחות, נגרים, שפמים, זכרונות ותקוות, יהודים וערבים וסיפורים - אבל כלום. הוא לא עשה לי כלום. אז איזו ביקורת כותבים על ספר שהוא לא איום ונורא אבל גם לא שום דבר אחר? והנה, חשבתי שלא רק חתונה לא תצא מזה, אלא גם ביקורת לא.
אתם רואים איזה עצבים? אני כבר לא יכול לפטור ביקורת במין כזה "וואלה, לא משהו, בזבוז זמן". אני חייב להכניס כמה שורות. איזה עניין, איזה עומק, אפילו בקטנה. שיהיה משהו. שנקושש כמה לייקים. הכרה. חיבה ווירטואלית מטופשת.
משהו.
****
49 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גילת
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
הביקורות שלך הן לא סתם ביקורות! הן ה-ביקורות!
גם עם ה' וגם עם סימן קריאה.
מה שלא בא לך לכתוב ביקורת-תדרג בלי ביקורת... אבל אנחנו תמיד נשמח לקרוא עוד ממך :) ואני מרשה לעצמי לדבר לא רק בשם עצמי. |
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תתכונן אלון , הכלבלב בדרך :-)
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
הסוד הוא שבת.
אני קוראת ספר אחד בשבוע, ועוד שלושה בשבת. ככה לא צריך קוראים בשכר, ולא שבב במוח, ולא אפליקציה לקריאה מהירה.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
שלא תעיז לעשות את מה שאני עשיתי אלון...באתר אחר .ותפסיק להיות כל כך ביקורתי כלפי עצמך..מה נסגר אתך
נכון שזה רק פאקינג אתר וירטואלי אבל אתה בוודאי נהנה לך כאן למרות שנכון משהו הולך לאיבוד במשך הזמן.אך אני עדיין ,רוב הזמן שמחה לקרוא אותך:)
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
חחח
גם אני... האמת הזמן מתחלק בין הסלולרי לשי ודרור בבוקר וכשהם מעצבנים או יש פרסומות אני עוברת לספר -אבל בתנאי שיש לי מקום לשבת. ובערב בעיקר אני קוראת שוב רק אם יש לי מקום אחרת הסלולרי... ובכל זאת אני קוראת לפחות 45 דקות בחוץ בממוצע ביום רגיל שבו לא חיכיתי בתור בשום מקום או התייבשתי בתחנה או בפקק -כמו אתמול מ17:30 עד 19:00 בין פ"ת לרמת גן. ברגל הייתי עושה את זה יותר מהר(אבל התקדמתי יפה בספר אנגלית שאני קוראת כרגע) ויש את סופ"ש ולפני השינה . ועדיין אני רואה טלויזיה ומחשב וחיה .
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני נוסע באוטובוסים, גלית. העניין הוא שאני גם טוחן ת'אייפון
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אז עכשיו גם אתה מכפיש ?
יופי של חברים אתם. ניראה אותך נוסע כל יום יותר משעה ורבע הלוך וחזור 5 ימים בשבוע באוטובוס ולא מחסל בין שניים לשלושה ספרים, בעיקר אם הם מהזן הקל לסחיבה וקל לעיכול -את הכבדים אני קוראת בבית לוקח יותר זמן-
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כן, יש פה כמה חברים ב"סימניה" שכנראה מעסיקים קוראים בשכר
אחרת אין הסבר איך אפשר לקרוא ארבעה ספרים בשבוע, ולכתוב עליהם ביקורות, ולנהל פה דיונים עם יערה (היא עוד פה?) - ולנהל חיים. בלתי אפשרי מתימטית
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כ...ן אפרתי
זה לא מכפר על הכפשת שמי!
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
גלית! את מה שנקרא נגמלת עוד לפני שהיית מכורה! זוהי דרגה גבוהה של אנטי התמכרות!
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
גם לי יש ערימת ספרים ליד המיטה שקראתי ולא ביקרתי כי לא הספיקותי. נראה לי שבהשפעתו
של אלון גם אני אוכל לטמון אותם בערימת הקרואים בלי לבקר. אתם יודעים, טרום פסח אני הופכת לעקרת בית עמלנית וחרוצה וכל דקה פנויה משועבדת לשיעבוד. אי לכך, מסתבר שהעולם ימשיך להסתובב בלי לחוש מה הפסיד. אלון! להתראות במפגש השבועי. יש קפה, עוגיות וסיפורים קוראי (קורעי) לבב.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי.
אני מוחה בתוקף ,וגם נעלבת.!!
אלון- לא מכירה את מירה אבל השגתי את שניכם לך תסתכל בדף שלי אם אתה רוצה הוכחות... להבדיל ממך הרבה פעמים אני קוראת ואומרת לעצמי וואלה זה ספר מתאים ,אני אכתוב עליו בקורת , ואז אני יושבת לכתוב ולא יוצא לי משהו מספיק מעניין ,משהו שניראה לי שעוד מישהו ירצה לקרוא אז אני מוותרת.(לאחרונה "אמריקה המהפכה המתמדת" ו"פה קשור הכלב") אני חיה בשלום עם ההרגשה הזאת ועם הידיעה שהעולם ימשיך להסתובב בלי שישמעו את דעתי, עכשיו, בתור מתחזק אפוקליפסות אני מבינה למה אתה חושש להפסיק (מה יקרה אם לא ימשיכו להקיש את הקוד כל 108 דקות?) זו אחריות עצומה. וכל זמן שאתה מצליח להפיק בקורות מענינות גם על ספרים של בזבוז של זמן- אין סיבה להגמל. |
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אוהבים אותך אלון. אבל אתה לא מתאים לקבוצה כי אתה לא אנונימי. לכן לך להצטרף לנגמלים
אחרים (שוקולד, קניות, עבודה) פה בקבוצת האנטי-לייקים אנחנו חייבים אנונימיות גמורה כי אחרת לא נוכל למלמל את הסו-קולד תפילה/הימנון של מה שאתה יכול לשנות וכו'.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה על התגובה המושקעת והמחכימה
בעניין ה"לשמה" - אני מעדיף את הכתיבה לשמה מאשר הקריאה לשמה. זה גם משהו. ודבר שני - אתה צריך לצמצם את מספר הלייקים שלך ל-55.
ואני אמשיך כנראה. כי אני הביץ' שלכם, וגם של עצמי. |
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
שלום אלון, אני חושב להיות הראשון שלא מסכים איתך. למרות שאני שונא לעמוד במיעוט.
כמובן שהרצון שלך לקרוא ספר בנקיות ומבלי להיות מכוון מטרה, הוא נאצל ואפילו מעורר קנאה. צריך להודות שיש משהו בנפש האנושית הרגילה, זו שאני לפחות חוננתי בה, שמופעל בעיקר באמצעות השג.
אצלנו הישיבתיים, ישנו עניין גדול סביב הלימוד 'לשמה'. שהוא למעשה הלימוד היותר נעלה, אלא שכולם מודים פה אחד שהוא ממש לא ישים. לבינתיים אחד מחז"לנו עשה הנחה כשניסח את הפתגם "לעולם ילמד אדם, שמתוך שלא-לשמה יבוא לשמה". זה למעשה הכיסוי הגדול של כל עולם הלומדים בארץ הקודש. (כך שאם למשל מישהו רוצה לעשות משהו בעניין השוויון והנטל, עדיף שיצנזר את המשפט הזה, כל השאר ייעשה ממילא...). לעת עתה, אין לנפש האנושית עניין בהרבה ידע והרגשות, מבלי להתפאר בהם ולהיקרות חכם. אם יש משהו שאני לא חולק עליך ואפילו ממש מתקנא, זהו העניין של 120 ספרים בשנה. קבל 120 לייקים. אבל אני כמעט בטוח, שביום שבו תחדל לבקר, ההספק יפחת. לפתע תקלוט שסיבוב קניות במחנה יהודה יכול להיות מהנה לא פחות. (והכוונה לסיבוב בלי תיעוד לאחריו, כי זה בעצם אותו דבר...). בקיצור, בשמי ובשם כל חברי האתר, אני קורא לך להמשיך לקרוא ולהמשיך לבקר. זה יועיל לכל הצדדים. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
שלום, קוראים לי אלון. אני ביקורתי, ואני נקי כבר ארבעה ימים
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
יש כמה תכונות יותר רעות מהתמכרות לקריאה וללייקים, או התמכרות לקריאה של מה שאתה כותב...
מסכימה שקריאה לצורך כתיבת ביקורת אינה אותה קריאה.
אז אולי תכתוב כבר ספר??? הרי לא משנה על מה תכתוב כולנו נקרא! |
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
We all love you Alon
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
קהלת דה-אלפרט.
נצפה מינוןן רב מדי של אפוקליפסות באיזור מודיעין. מה זה הביאוס הזה, ועוד בפורים? יאללה, לך, תעשה הפסקה, או שלא. תכתוב על כל ספר, או רק על חמישית מהספרים. או רק על אלה שאהבת. מה אכפת לי? העיקר שתכתוב.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
הדברים שלך, אלון, כנים ונפלאים. יש לציין שבמקרה זה, גם התגובות מתחרות בדבריך ולא פחות נפלאות...
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי - מסכים עם כל מילה.
זה לגמרי נכון שהתמכרות לכתיבת ביקורות יכולה לשנות את חווית הקריאה (גם לטוב וגם לרע) ושיש משהו נרקיסיסטי בתאוות הלייקים. ונכון, יש בזה בולשיט, וזה לא יימשך לנצח, אבל, היי, מה נמשך לנצח? אנחנו כולה בני אדם (וגם זה רק במקרה הטוב), שזה אומר שאנחנו מורכבים משבעים אחוז מים ושלושים אחוז בולשיט.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
איזה כיף זה לבוא אחרי כמעט יום שלם - זה גם קשה לא להיות פה הרבה זמן -
ולגלות כל כך הרבה תגובות חדשות.
מירה - 120? רמאית! תוכיחי! אבל כן, גם אני משתדל למהר עם הספרים, למרות שלא תמיד זה ממש מצליח. יוצא לי בערך ספר לשבוע. no fear - תסתכלי ימינה. כן, זה אני שם סתיו - כל כך צודקת. לשום דבר אין באמת משמעות אמיתית, והאתר הזה ייעלם כמו גם אנחנו, מי שעוד כאן. ולהיות כאן, זה כמו לשרוק בחושך בלילה, ולדמיין שכבר בוקר. זה שאין - הדחף הזה בר כיבוש. ואני יכול להפסיק מתי שארצה. חמדת - גם אני מחבב לפחות חלק מהאנשים באתר. אבל לפעמים זה נהיה צפוף קצת. ובוב - אני תמיד מוסיף לביקורות את המע"מ, ואז מזדכה עליו בסוף השנה |
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
זו ביקורת שממש נהנתי לקרוא.
אני אוהב שמעבר לספר עצמו יש עוד משהו. אפשר לכנות את הדבר הזה ערך מוסף, ויש שהערך המוסף עולה על מה שרצו לכתוב על הספר עצמו. כך השכלת לעשות בביקורת הזו. יפה מאוד.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני שונה ממך .ספרים שאיני מוצאת בהם עניין נסגרים אחרי 20-30 דפים ואיני טורחת לכתוב עליהם מילה .
א. כי זה לא פייר לכתוב ביקורת על ספר שלא קראתי ,ב. חבל לי על זמני ועל המאמץ האינטלקטואלי שאני צריכה להשקיע בבינוניות הזאת . זה נכון שישנה הרגשה במהלך הקריאה כיצד אכתוב את הביקורת ,אם כי ברוב הפעמיים אין קשר אח"כ לכתיבה. אני אוהבת את האתר והאנשים הנפלאים בה .
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת ממש טובה ויחודית. גם אני כמוך חש רוב הזמן מן דחף כזה לכתוב ביקורת על ספר ולא משנה מה.
:) |
|
|
סתיו :)
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אם זה לא שווה כלום אז מה כן שווה משהו?!?
הביקורות האלה והאתר הזה הם בין הדברים היחידים שלדעתי באמת שווים משהו... משהו טהור בלי מטרה גשמית. כלום לא יימשך לנצח. הכל בולשיט, אז לפחות קצת כבוד להנאות הקטנות ולביקורות מסוג זה שמדיפות אמת ומפיקות הנאה צרופה.
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
קראת את המחשבות שלי או משהו? כי זה לא יפה.
לא בדיוק ביקורת, אבל בהחלט קטע נהדר. מזדהה מאוד. |
|
|
Mira
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אלון ביקורת מיוחדת ואני מבינה אותך, גם אני בשנתיים האחרונות קראתי דווקא מעל 110 ספרים כמעט 120 כיוון שאני מתחרה בעצמי.
ויש לפעמים הרגשה שדווקא לכתוב ביקורת לאחרים גורם לי לסיים לקרוא מהר את הספרים. אז אל תפסיק מקסימום תקרא יותר לאט במרווחים בין ספר לספר שאולי יתן לך אוויר לנשימה. ובקשר לכינויים ושמות אני חושבת שיש אנשים שמחליפים תמונות אבל הסיגנון דומה (אצלי תמונה של החתולה שלי), וכינויים תלוי בבן האדם. מירה |
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
מאז שאני זוכרת את עצמי לא בחרתי בשום כינוי ברחבי הרשת מלבד השם שלי, ולכן אני באמת לא משנה את התמונה
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
בעניין הכינויים, לי קשה לכנות את עצמי בשם מכוער או לתת תמונה מכוערת. מה זה אומר עלי?
נכון שאני לא בסי.איי.איי. (רק ב-אף.בי.איי...), ובכל זאת אני לא נחשפת לגמרי, רק קצת ובעיקר בפרטי. גם קשה לי להבין אנשים שמשנים את התמונה כל יומיים. התמונה שלכם בשבילי היא הזהות שלכם. אם קוראים לכם שם טריוויאלי כמו חגית, גלית, נעמי או אורן ויש עוד חמישה קוראים או שש קוראות באותו השם, איך אני אמורה לזהות אתכם אם אתם מחליפים תמונה כל יומיים (או במילים אחרות: איך אני יודעת אם לתת לכם לייק או לא... או במילים יותר אחרות: איך אני יודעת אם את היא חגית שנתת לי 8 לייקים או את חגית אחרת שבחיים לא שיבחת...) טוב, אני מקווה שאף אחד לא ייקח אותי ברצינות, או כמו שאלון אומר: שחוש ההומור של אף אחד לא ייתקשר ויגיד שהוא בא מחר, או משהו כזה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
דוידי, אתה נורא מחמיא לי על ההשוואה... אני בטוחה שאלון רוצה לתת לך אגרוף על ההשפלה...
|
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
הכינוי, כמו התמונה,
וחשבתי על זה לא מעט היום, בשבילי, זה מנטרל את כל מה שהוא לא רלוונטי. לכן הוא גם כל כך סתמי.
|
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
+1 למירב
אגב, לפי הרמב"ם, ושלא כמו דיאטה, כדי לשבור מידה הולכים דווקא לקיצוניות השנייה ואז חוזרים לאמצע =) |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כן, אומרים שהדיאטות שמצליחות הן אלה שלא מפסיקים לאכול הכול בבת אחת, אלא כשעושים משהו מדורג והגיוני.
מצד שני, לעבור עכשיו ספר בלי לכתוב עליו ביקורת מרגיש לי קצת כמו לקום באמצע הלילה כדי לטחון איזה טעמי מהמזווה
|
|
|
מירב
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני אוהבת את הכנות ומזדהה עם מה שתיארת,
למרות שזו אחת הסיבות שאני לא כותבת על כל ספר. אולי כדאי לשקול לוותר לפעמים (לא לגמרי!)
|
|
|
משה s
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
לי זה לא לקח כל כך הרבה זמן
בהתחלה עוד התלהבתי, אבל למען האמת הרגשתי בדיוק כמוך.
פשוט אני מוציא לפועל הרבה יותר מהר. יחד עם זאת אם תחליט להפסיק סופית, כולנו נפסיד, כמה חבל. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
את צודקת, סוריקטה - וגם אתה, רץ.
יש הבדל משמעותי ברמת ובצורת ההנאה בין קריאה ספונטנית "סתם" לקריאה מוכוונת, אפילו אם היא מוכוונת לכתיבת ביקורת, או סתם בשביל לחלוק חוויות או תחושות עם מישהו, אפילו אם לא פוגשים אותו בעולם האמיתי. רובכם כאן משתמשים באוואטרים כלליים מאוד (למה, באמת? זה כולה אתר לביקורות ספרים, לא הסי.איי.איי.) אבל איכשהו הפידבק מספק לי משהו שאני אוהב לקבל. שיחות, על ספרים. מה יותר טוב מזה?
וכן, נעמה. גם אני אוהב את פנדורין. הנה, אמרתי את זה. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
ברור שאתה מתחזק מעריצות דמיוניות אתה גבר. אבל ברצינות, יש השפעה של הקבוצה על אופן הקריאה
מה שמכה בי היא הידיעה כי כל ביקור בספריה מוביל אותי למדף הארור של פנדורין רק בגלל השיח האינסופי אודותיו. אז אני לוקחת ספר אחד שאני רוצה וספר אחד שאני חייבת להוכיח פה שהוא סתם מיותר. מעולם לא היתה השפעה חיצונית על סדרי העדיפויות שלי בספרים, אבל זו השפעה מבורכת של שיח מאתגר ומעשיר.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אז שנייה ברצינות.
אין משהו שעשיתי לאורך זמן ולא עורר את השאלה הזאת. ותמיד יש איזה משהו שנפגם. וגם בהקשר הספציפי, פרט לכך שזה מאד אישי, לא בהכרח יש לזה תשובה. נראה לי שאצלי כתיבה מאפשרת להבין את מה שעלול לחלוף על פני. זה כמובן פרט לצורך בהכרה ואולי גם העדר של קבוצת התייחסות מספיק רחבה שיכולה להבין חוויות שהן משמעותיות עבורי.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אלון- אני ממש מזדהה איתך, לפני כשנה התחלתי לכתוב ממש ברצינות, זה אומנם מעניק לי מסגרת קריאה נפלאה, גורם לי לחשוב ולקיים דיון פנימי עם עצמי על הספר שקראתי והקשרו לעולמו שלי,
זה מעניק לי שיח נפלא עם חברים בסימניה, אבל אין ספק, אני עושה פחות דברים אחרים, ומאבד מידי פעם את הספונטאניות שבקריאת ספרים.
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
דוידי, אני מאוכזת ממך, מי מביא בחינות הביתה בחופשה?
ואלון, שיקפת יפה איך תחושת הקריאה האינטימית מאבדת משהו מטהרתה הקודמת עקב עודף חשיפה, שיתוף, דיון ורצון לעמוד בהספקים ולייקים. צרת רבים נחמת טיפשים?
|
|
|
דוידי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני מבין שמדובר במזימה ארוגה היטב...
כמובן שזה היה רק טוויסט בעלילה מסיה דה אלפרט...
החשוד נמצא בחדר ואני מציע שהוא יתוודה לפני שאאלץ לחשוף אותו. אבל אני נוטה להסכים איתך אין לך חיים וכנראה גם לי אין אם אני מגיב לשטויות שלך. האמת שיש לי מלא עבודה וגם קצת חיים, אך כרגע אני משתדל להתחמק מהם. יאללה לעבודה!!! את פרצופו של הפושע אחשוף מחר, עכשיו אני צריך לבדוק בחינות! ביייייייייי |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
עלק. בלש קקמייקה, אתה.
אם הייתי מתחזק עוד זהויות, הייתי הולך על כאלה שלא משקיעות בביקורות אלא רק עושות לי לייקים. גם ככה אין לי חיים
|
|
|
דוידי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
את האמת אלון
מזמן אני חושד שאתה אפרתי!
חשפתי אותך! לא סתם אני בלש! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אבל כבר יש לי כמה חברים פה שהם אני, ברוהאהאהא!!!
לא כולם גברים, מיינד יו
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אז לך תתפצל ל10 טרולים שונים וותחיל להפציץ לייקים
אבל, אם יתפסו פה הצבעות כפולות של ישות אחת עם פיצול מרובה , יפסלו לך הכול.(אני מריחה טרולים בתור כשפית אש מיסטר!)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה! תפציצו אותי בלייקים!
אבא שלי אמר שאם אני מגיע למיליון לייקים, הוא ירשה לי להביא כלבלב!
אבל ברצינות |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
שיתפת , בלי הרבה רוח וצלצולים. בצורה אנושית ומעוררת הזדהות . אבל לא שמתי לב על מה הספר בכלל
זה משחק, כולנו שחקנים , ואתה משחק יפה.
|
|
|
shila1973
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
לכתוב ביקורות באופן כשרוני כפי שאתה כותב
זה מבחינתי כמו לכתוב סיפור קצר.
אתה מרתק את הקורא, גורם לו לחייך, לחשוב להנהן לעצמו מתוך הסכמה ממש כפי שאני עושה כשאני קוראת ספר. אין בזה שומדבר מיותר: אתה מסיים את הספר, מפנימו ומוציא לאור את מחשבותיך. עיכלת אותו ואתה ממשיך הלאה. הכי כיף זה לשתף ולא, זה לא כמו בפייסבוק, שם משתפים אותך על כל נפיחה! |
|
|
מלכי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אתה קורא אותי? רק שלשום דברתי על זה עם חברה קרובה. ההכרה שבאתר.
אומנם הספר לא משהו, אבל השיתוף בהחלט שווה לייק! |
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
"לייק" מכל הלב, מבין אותך. עידן הפייסבוק...מאז המילה לייק היא גם לא אותה מילה כמו בעבר
ורספקט על ההספק יש לומר :-)
|
49 הקוראים שאהבו את הביקורת
