ירון אביטוב

ירון אביטוב

סופר

ירון אביטוב (נולד בשנת 1957), הוא סופר, במאי סרטי תעודה, מבקר, עורך, עיתונאי ומדריך טיולים ישראלי. זכה, בין היתר, בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005) ובפרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" לשנת 2012.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (31):
ללמוד מאחרים, בריאות הנפש (ארווין יאלום ועוד ...), Long Story Short, נו, זה...איך קוראים לזה?.., קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה, פרוזה, עברי קרא עברית, הספרים שאני מתכננת לקרוא, רוצה לקרוא, ספרים שגמרו אותי, קראתי ואהבתי, לחפש באגף המבוגרים, ספרים שקראתי, FIFO & LIFO, רוצה לקרוא... ספרות ישראלית, התעניינתי בעקבות ביקורת, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, ואקרא-במדבר-ספרים, מציאון ועודפים. איסוף עצמי. , עוד ...
1.
דמויותיו וגיבוריו הססגוניים של שוק מחנה יהודה וסביבותיו, שעולמם הצבעוני נפרש כאן לראשונה במסגרת ספר סיפורים....

2.
שנים - עשר אלף קילומטר מכאן וחמישים שנה אחורה במכונת הזמן, שוכנת קובה, 'פנינת האנטיליים', שכריסטופר קולומבוס הגדירה כ"פיסת האדמה היפה ביותר שראתה בן אנוש". קולומבוס גילה אותה ב - 1492, אך הישראלים החלו לגלות אותה בעיקר השנה (אחרי שנפתחה לתיירות ישראלית ב - 1996). הם נוסעים אליה כדי לחוות שמחה אמיתית, מוזיקה קצבית וסוחפת, אורח חיים מיוחד שאי אפשר לפגוש בשום מקום אחר, וכן נופים בראשיתיים, שהופכים את קובה למעין ברזיל הקטנה. קובה היא ארץ הסיגרים, הרום, הפייסטות והקרנבל שלא נגמר לעולם, כי למחרת מתחיל חדש תחתיו, אבל גם מדינה שהקומוניזם שלה, בניגוד לאחיותיה מהגוש הקומוניסטי, שריר וקיים, והוא מעניק לביקור בה ניחוח מרתק וחוויה חברתית - תרבותית מאלפת. שני ישראלים המתמחים בקובה - שניהם חיים שם בשנים האחרונות, שניהם מדריכי מטיילים ופרסמו עליה מאמרים רבים - חברו יחד כדי לחבר את 'מדריך קובה', מדריך ישראלי ראשון מסוגו אודות האי של פידל קסטרו וצ'ה גווארה. המדריך הייחודי שלהם - שילוב של ספר קריאה ומדריך - מגולל את סיפורה המופלא של קובה, ארץ רבת ניגודים המצליחים לחיות שם בהרמוניה: ההיסטוריה המרתקת, מלחמת הישרדותה בתנאים קשים, העוני והשמחה, המוזיקה הלטינית והמוזיקה האפריקאית, האמונה הנוצרית והאמונה הפגאנית, הסיגרים לעשירים והקציצות לעניים, המכוניות העתיקות והאופניים המשומשים, האמהות הגדולות והנערות התמימות. 'מדריך קובה' כולל את סיפוריהם של ערי קובה, כפריה ומחוזותיה, וכן מסלולי טיולים מפורטים, מועדי חגיגות, המלצות לבתי מלון ומסעדות, מפות וצילומים, מידע שימושי ועצות חיוניות עבור המטייל, שאין בידיו שום מידע בעברית על קובה. 'מדריך קובה' הוא ספר חובה לכל מי שנוסע לשם, וגם למי שטרם נסע ורוצה ליהנות מחווית קריאה לשם הכרת תרבות רחוקה ומיוחדת. ...

3.
אחת לחודש, בפייסטה של 'נוצ'ה סנטיאגרה', לובשת סנטיאגו דה קובה חג, וההמונים יוצאים לרחובות לשיר, לרקוד, לשתות וגם להתאהב. סיפורי 'הלילה של סנטיאגו' מתארים את ההווי הקובני המיוחד הזה: רקדנית בקרנבל הנקרעת בין שני מתופפי קונגה המקנאים לה; גיבן המוצא אהבה ב'ליל כל הניסים'; מחלק לחמניות שמחלק את אהבתו במנות קטנות; קובני החי במיאמי ויחסיו הטעונים עם עברו ועם אחותו הקטנה; גנב אופניים רדוף שדים; נהג משאית זקן שנתקע בעלייה ועושה את חשבון חייו לאחור; שני קוטפי קוקוסים קשישים הנאבקים על אותה טריטוריה; נערה שחתנה נטש אותה והיא מגדלת רולים בשיער; אישה רעבה שמצמיחה סיר פלא על הראש; חזירה שהמאהב שלה נשחט; כלב המשתין על פסל של צ'ה גווארה; צ'יקה שיום הולדתה נחוג פעמיים בשנה; מכונית הנגררת על - ידי גורר שיכור בדרך לשום מקום. אלה ואחרים הם גיבורי סיפורי 'הלילה של סנטיאגו', שכמו נכתבו בידי סופר קובני, אבל מחברם הוא ישראלי, ירון אביטוב, ששהה בשנים האחרונות בקובה ולמד את תרבותה. הסיפורים אנושיים ומצחיקים, ססגוניים ומוזרים, בעלי גוון חברתי רגיש, נקראים בשטף, ומאירים בחום את העם הקובני על שלל דמויותיו: מחלקי מים, ספסרי דלק, מאכערים לכל דבר ועניין, ורקדניות זקנות, שהבמה שלהן היא הרחוב. סיפורי 'הלילה של סנטיאגו' כתובים בחלקם כאגדות, בתערובת ססגונית של ריאליזם ופנטסיה - ומעניקים לקורא צוהר נדיר לתרבות הקובנית ואורחותיה. עם זאת, איכויותיהם אינן קשורות בהכרח רק למקום ולזמן, שקפא בקובה על שמריו ומנציח עולם הולך ונעלם, והוא יכול להזכיר הווייה שהייתה קיימת בארץ עם קום המדינה - הוויית עוני של חולמי חלומות. "תמימות היא שם המשחק בקובה", כותב אביטוב באחד הסיפורים, "הזרים סבורים בטעות שהקובנים תמימים, והקובנים סבורים בטעות שהזרים תמימים, ונשאלת רק השאלה מי יתפכח ראשון וכמה זמן זה ימשך." זהו ספרו השישי של ירון אביטוב, שהרומן הקודם שלו, 'פתק מאמא', זכה לשבחים נלהבים מצד הביקורת....

4.
"הסתכלות", הוא מחקר על בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. הספר נועד לפתוח בפני הקוראים את דלתות הפלדה הנעולות של המחלקות הסגורות, ולהציץ פנימה אל מכלול הדברים הנעים מאחורי החומות הגבוהות....

5.
אמא יהודייה הרוצה יתר על המידה לחתן את בנותיה: חתן הנותן טרמפ במכוניתו לשני שודדים בדרך לחופה: בחור המובל לחתונתה של אהובתו לשעבר: סבא קצת סנילי החוזר ונזכר בשואה באמצע טקס האירוסין: נכדתו של כומר גרמני הנישאת ליהודי שסבו נספה בשואה. אלה הם מקצת הנושאים של "בואי כלה" - אנתולוגיה רחבה של סיפורים ושירים העוסקים בחתונות, מתקופות שונות בספרות העברית ובסגנונות שונים. האנתולוגיה בוחנת חתונות קדומות וחתונות עדכניות, חתונות ברבנות וחתונות אזרחיות, חתונות פיקטיביות וחתונות מעורבות, חתונות סטרייטיות וחתונות הומו - לסביות. זהו מדריך ספרותי למתחתן (וגם למתגרש). את האנתולוגיה ערכו ירון אביטוב ורן יגיל ועם משתתפיה נמנים בכירי הספרות העברית לצד צעיריה....

6.
"אמא לא ספרה לי כמעט דבר על חייה וזכרון הדברים שלא סיפרה, שאני מתאמץ עכשיו לדלות מתוך אי - הידיעה, חורך בקצות אצבעותי. אני כולי פצע של אי - היזכרות, של תמצית התשוקה לדעת שלא באה על סיפוקיה", כך כותב ירון אביטוב בפתח רומן - הסיפורים החדש שלו, המעמיד במרכזו את דמותה הכובשת ושופעת החום של האם - אשה צבעונית, מלאת הומור וחדת לשון "הזורה מלח על החיים ובוזקת סוכר על המוות". מתוך אמפטיה וגעגועים מתוארת מערכת יחסים סבוכה, כואבת ומשעשעת של ילד ואמו, ונפרשים חייה של משפחה בעלת מסורת טבריינית המתגוררת בשכונת פועלים בחיפה....

7.
גיבורי קרב וגיבורי ציד; לוחמי עצמאות, סיני, ששת הימים, לבנון והאינתיפאדה; מגינים וכובשים; טירונים מבולבלים ומילואימניקים עייפים; פצועים והלומי קרב שמקימים ממשלת בובות בסלון. וגם: פלוגת הטנקיסטים המתה; חייל שמתלבט אם לשחרר רועה ערבי חף מפשע שנפל בשבי ורבי סמלים שמשתגעים ונלחמים בוופלות או בקורידה של לבנון. כולם-כולם, חיילים וחיילות, בחילות האוויר, הים והיבשה, לובשים מדי א' או דגמ"ח ויוצאים מבין דפי האסופה שלפניכם לעליית משמר ספרותית. הקשב! הצבא הוא נקודת המפנה בחייו של כל ישראלי - לטוב ולרע. "איפה היית בצבא?" זו שאלה ששום ישראלי לא יכול להימלט ממנה. במהלך השירות מעמיס החייל הצעיר על כתפיו כמה מההחלטות הקשות והרות הגורל ביותר בחייו. כאן מעוצבת אישיותו האידאית, המוסרית והרגשית. האסופה, שמקבצת סיפורים ושירים מאז קום המדינה, משקפת את סיפורי הגבורה מחד גיסא, וגם את הלבטים והמשברים מאידך גיסא, שפוקדים כל חייל. המסקנה היא שבמדינה הנאלצת לחיות על חרבה, הצבא הוא חוויה מעצבת שמלווה את החייל לשעבר גם שנים רבות לאחר שחרורו, כשהוא מתיישב אל שולחן הכתיבה....

8.
9.
אוסף סיפורים על דמויות ידועות ודמויות עלומות, על מעשים ותעלומות ואנקדוטות מההוויה הירושלמית... מדוע נרצח גואל הקרקעות? מי אשם במותו? מה חיפשו הישראלים שעברו את גבול הירדן? מה אירע לשומר הפרדסים שנעלם? מדוע התאבד הצייר המחונן?...

10.
הומלס הוא כל־אדם, שבאמצע חייו נזרק לרחוב ונאלץ להמציא שם את עצמו מחדש. הומלס הוא מורד, מאהב ומשורר הרחוב. הומלס הוא האני האבוד והחרד שיש בכל אחד מאיתנו, הפוחדים שניזרק, שלא ירצו בנו עוד, שלא יאהבו אותנו, שינטשו אותנו. את כל הרגישויות הללו חווה הומלס בעוצמה ובאינטנסיביות מבעיתה ומשחררת בו־זמנית. הומלס מעניק תפיסה ייחודית על החיים בממד זמן פנימי, המשוחררים מכבלי הממסד. הומלס הוא רומן סיפורים נועז ומקורי, שמתקדם במעגליות מסיפור לסיפור, ופורש חוויה קיומית ופילוסופית, בד בבד עם עלילות מרתקות ומפתיעות בתפיסתן את המציאות הנפשית הסובייקטיבית. ברומן הסיפורים הומלס פורש ירון אביטוב כנפיים מן הכתיבה הלירית־ריאליסטית, שאפיינה עד כה את מרבית כתיבתו, וממריא למחוזות הסאטירה והסוריאליזם, ההומור השחור והאימה....

11.
"אתה מאמין באלוהים?" היא שאלה שכל ישראלי מצוי נתקל בה אין-ספור פעמים בימי חייו, וכמדומה שבכל פעם הוא משיב עליה קצת אחרת. את תשובותיהם של יותר משישים יוצרים עבריים מודרניים תוכלו למצוא בין דפי ספר זה, אסופה ייחודית בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל, העוסקת בנושא שטורד את האנושות משחר ההיסטוריה – האמונה. הקו המנחה של האסופה הוא פלורליסטי. הסיפורים והשירים הנכללים בה נעים בין האמונה לכפירה, ומחולקים לארבעה שערים: יש אלוהים, אין אלוהים, פוסחים על שתי הסעיפים ואמונות אחרות. באסופה נכללים יוצרים "אמוניים" מובהקים וחוזרים בתשובה, לצד סופרים ידועים שיצאו בשאלה, וכן יוצרים חילוניים רבים העוסקים אף הם בסוגיה בהרחבה ומזווית שונה. באחד אלוהינו שוכנים בהרמוניה, זה לצד זה, החילוני שמגדל זקן ועוטה ציציות והאברך החרדי שמעשן סיגריה בשבת; החרדי שהפך לנזיר בודהיסטי ובעל התשובה שרוצה להצית בית בושת; ישעיהו לייבוביץ, המנהל ויכוח עם המורה לתנ"ך על ניהיליזם ואמונה, ודוד ויהונתן המודרניים המסמלים את השסע בחברה הישראלית; החכם היהודי מהדור הישן, שלא חדל להאמין באלוהים אבל הקהילה שלו חדלה להאמין בו, ותלמיד חכם שגיסיו מתקנאים בו שהוא רק לומד ולא עובד; מקובלי צפת וירושלים, וישראלים הכותבים על המפגש בין היהדות לנצרות. באסופה נכללים גם שירי משוררים רבים, המדברים עם אלוהים ב'גובה העיניים' או בתקיעת שופר. מבחר זה מייצג את הדרך שבה מתמודדת הספרות העברית המודרנית, על שלל גוניה ודורותיה, עם נושא האמונה, ואת התוצאה אפשר בהחלט להציב בארון הספרים היהודי....

12.
בעל בית קשיש המבקש לחתן את בתו החיה בחו"ל עם הדייר שלו, אמיר; ג'ורג', סבל ערבי משופם המעביר את דירתו של אמיר; אלברט, דודו הנגר של אמיר, המפליא לעשות להטים עם השפם שלו; ובעיקר מזנון פלאי ורב מעללים - הם כמה מגיבורי הרומן החדש של ירון אביטוב, 'חתונה כבר לא תצא מזה', שכל דמויותיו מתלכדות לכדי סיפור עלילה סוחף, רווי הומור וגרוטסקה, אך עם זאת נוגע ללב ונוגע בבדידות. ירון אביטוב כבר הוכיח בספריו הקודמים שהוא יודע לערבב צחוק ודמע, וברומן החדש שלו הוא ממשיך בכך. ועם זאת, זהו רומן מעמיק, ששלוש העלילות שבו נעות בקווים מקבילים, עד שהן מתלכדות בסיום מפתיע. 'חתונה כבר לא תצא מזה' הוא רומן על תקווה ואשליה (ועל ההתפכחות ממנה) שמטפל ברגישות במערכות היחסים המיוחדות הנרקמות בין דמויותיו. אביטוב שר שיר אהבה לחומר שממנו עשויים הרהיטים ולמזנון - שמהווה סימבול חשוב בספר. הרומן מיטיב לתאר את יחסי יהודים - ערבים, ואת הפחדים הקמאיים בין העמים. ברבדי הלשון, הספר - שמבין דפיו בוקע קולה המרטיט של אום - כולת'ום - משלב בין שלוש שפות: סלנג ישראלי, עברית ספרות'ת וערבית מדוברת, וזה כשלעצמו מסקרן ומרתק. שלומי חסקי - עורך ספריו הקודמים של ירון אביטוב, 'פתק מאמא' ו'הלילה של סנטיאגו', זכו לשבחי הביקורת, שהגדירה אותו כמספר טבעי, רגיש ובעל חוש הומור משובח. "סיפורים שובי לב... סיפור עלילה מרתק... אביטוב יודע לספר סיפור, והתוצאה היא תפריט טעימות משובח" (מן הביקורות). עוד מספריו: 'הסתכלות' ו'אדון הסליחות', שזכו בפרסים ספרותיים....

13.
בתום רומן לוהט בן יותר מחמש שנים עם קובה, נעצר ירון אביטוב על ידי השירות החשאי הקובני, והושלך לבית מעצר הנראה כלקוח מהסרטים. את חוויותיו הקשות מכלא מיראמר בהוואנה, מול הזכרונות היפהפיים מקובה ומאנשיה החמים והפשוטים, הוא מספר בשפה קולחת ופיוטית, ברומן דקומנטרי מרתק ורב עוצמה, הבוחן את כל המיתוסים שיש למערב על קובה. "... כשהסוהר רוברט הוביל אותי, בעודי נעזר תוך כדי הליכה בקירות כמו במקל נחייה, הרגשתי כאילו אני צופה בסרט שבו אני משחק את עצמי. צפיתי במסדרונות של בתי כלא בעשרות ואולי מאות סרטים, אולם הפער בין הקולנוע למציאות היה עצום. במציאות, המסדרון המסויד לבן של כלא מיראמר היה הרבה יותר ארוך, ונראה לי באותו רגע כמו המסדרון הארוך ביותר בעולם. הוא הזכיר לי עדויות של מי שהיו כבר רגל אחת בעולם המתים, ובשובם, סיפרו שנסעו במסדרון ארוך ולבן אל המוות. גם עתה, כשאני כותב את הדברים, אני יכול לראות לנגד עיניי בבהירות את המסדרון הארוך הזה, והוא הולך ומתארך מרגע לרגע, מיום ליום, מחלום לחלום. ככל שחולף הזמן, המסדרון מתארך עוד ועוד בתודעתי, עד שאורכו יהיה מן הסתם כאורכה של קובה כולה: אלף מאתיים וחמישים קילומטרים. בחלום שחלמתי באותו לילה, אני צועד וצועד במסדרון הזה שנראה כמו מנהרה, וחושב שחייב להיות אור בקצה, אבל אין שום אור ואין שום סוף. אני ממשיך וממשיך לצעוד, ולעולם לא מגיע, לפחות לא עד שרוברט העיר אותי למחרת משנתי... ". "יומה" הוא ספרו התשיעי של ירון אביטוב, סופר, עורך, מבקר ספרות ועיתונאי. ספריו הקודמים (ביניהם "הסתכלות, דו"ח מבתי חולים פסיכיאטריים", "אדון הסליחות", "הלילה של סנטיאגו", "חתונה כבר לא תצא מזה" ו"פתק מאמא") זכו לפרסים ספרותיים ולשבחי הביקורת....

14.
ב"האורות של מיאמי", ספרו של ירון אביטוב, מצטיירת אמריקה הלטינית כמעין אטלנטיס אבודה, שתושביה משתוקקים להימלט ממנה כי היא טובעת, אך מצד שני, אי-אפשר לעמוד בפני קסמיה. סיפוריו נקראים כמו "אגדות-עם מצוירות", כדברי אחד מגיבוריו, והם משלבים קסם מאגי לצד תיאורים מכמירים של סבל, עוני ופחד. בקובץ, הכולל חמישה סיפורים ונובלה, דרים להם בכפיפה אחת נוצת הפלא של אמיליו האינדיאני; ה"מרקה", שרביט הקסמים, של פרנסיסקו המכשף, שמצייר לנשים הרות על בטנן; עובר שנולד כמו פסל עץ של ציפור; חבל אהבה, הכומס סוד אינדיאני קדום ומציל בורחים מטביעה, שהופך לבסוף לחבל מוות; כפות ידיו הענקיות של אנריקה ששולטות בו ולא הוא בהן; וגם דמויות טרגיות: סופר המתנגד למשטר הנוטה למות ומבקש לפני מותו להיפגש עם אביו המתנכר לו, וכן אסיר המדמה שאורות התעתועים המרצדים מולו הם של חוף מבטחים שאליו ניסה להגיע. "האורות של מיאמי" נוגע בשאלות של חירות והישרדות, כשהחבל מונח על הצוואר. בסגנון חסכני, אמין וחף מזיוף, הנע בין ריאליזם לפנטסיה, בונה ירון אביטוב עולם עשיר הנטוע בתרבות שלא הכרנו. הוא עוסק ב"אחֵר" ובגיבורים נואשים הנאבקים בממסד ובשלטון עד כדי חירוף נפש, והקורבניות שלהם היא בלתי-נמנעת. סיפורים אלה הם ממיטב הפרוזה של חתן פרס ראש הממשלה לשנה זו. על "האורות של מיאמי": "אביטוב הוא מספר ייחודי הן בנושאי סיפוריו והן בסגנונם" (ראובן מירן); "מצבים אנושיים ואמינים מאוד" (יצחק אורפז).ירון אביטוב זכה לביקורות נלהבות על ספרו הקודם "יומה", ולשבחים רבים על ספריו האחרים, ביניהם: "פתק מאמא", "אדון הסליחות" ו"הסתכלות"....

15.
16.
17.
18.
קסומה ובלתי מושגת, כמעין מאקונדו אגדית, שוכנת לה ירושלים בראש הרי האנדים, יותר ירושלים של מעלה מאשר ירושלים של מטה – עיר הזויה, חלומית, רומנטית ולא לגמרי ממשית, כזו שמתהלכים בה ישראלים שהם ממשיכיו הנאמנים והמובהקים ביותר של העברי הקדמון ושל הצלוב. כזו היא ירושלים המשתקפת מסיפוריהם, שיריהם ורשימותיהם של בכירי סופריה ומשורריה של אקוודור, שהתקבצו מעל דפי האסופה ירושלים של האנדים כדי לכתוב את רשמיהם הספרותיים מה"טיירה סנטה", ארץ הקודש, ובעיקר מעיר הקודש. בפרפרזה על גבריאל גרסיה מארקס ומאה שנים של בדידות שלו, היוצרים האקוודורים כותבים על אלפי שנות הבדידות של ירושלים והם מנסים לחלצה, בגעגועיהם, מבדידותה. כמדומני שטרם ראה אור בארץ ובעברית ספר כזה – שבו טובי היוצרים של עם אחר כותבים כולם באמפתיה ובאהבה על ירושלים, כפי שאולי קראו עליה בספר התנ"ך. אספנו, המשורר האקוודורי הנודע, חוליו פאסוס ואנוכי, יצירות לא רק של סופרים ומשוררים אקוודורים בכירים אלא גם של אישי ציבור, ביניהם שר החינוך של אקוודור, נשיא המדינה לשעבר ומספר שרים לשעבר. מבחינה זו, מדובר באסופה ייחודית שהיא מעין המשך של ספרות המסע הצליינית שנכתבה בעבר על ארץ הקודש, ספרות שאפשר למצוא לה הד גם בסיפורים אלה.  מדובר אפוא בספרות הטעונה באווירה רליגיוזית, שכמו מבקשת ליצור זיקה בין שני העמים ושתי הדתות, הנצרות והיהדות, ומשתמשת בתנופה בסמלים של שתיהן, כשהיא מעבירה אותם דרך הפריזמה של הספרות הלטינית, הנעה על החבל הדק שבין מציאות לפנטסיה. ירון אביטוב...


פנינה ספרותית של ממש - נובלה הכתובה בסגנון "ריאליזם גרוטסקי". יצירה שנונה, מצחיקה, קיצונית עד גיחוח ומוחצנת כיאה לסגנון המדובר. כמה נושאים ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
בשנתיים האחרונות קראתי מאה ועשרה ספרים. אני יודע את המספר המדוייק, בין השאר כי על כל אחד ואחד מהם כתבתי ביקורת ב"סימניה". היו מקרים שלא היה ... המשך לקרוא
49 אהבו · אהבתי · הגב
הדפים הראשונים של הרומן הומלס הזכירו לי למה כל-כך אהבתי את "אדון הסליחות" ספרו הראשון של ירון אביטוב. יחד עם השוני הרב בין התכנים והסגנון ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר כנה אמיתי ומשקף את המציאות המרה והקשה בה חיים נפגעי הנפש.איך החברה "מנסה" לעזור אבל הכסף מדבר... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
**** לא מזמן קראתי על איזה מחקר שהראה שרובנו, אף שאנחנו לא מודעים לכך, מגבשים את דעתנו לגבי אדם מסויים שאנחנו פוגשים לראשונה, תוך פחות מש... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
"בהמשך קרב סיגריה בוערת לזרועי, נהנה להתבונן בעור המצטמרר..." עמוד 101 "ואתה אדון פסיכולוג עם הזקן, למה אתה לא עושה שום דבר בשביל להציל את הבן... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ