ביקורת ספרותית על פיאוני מאת פרל ס. בק
ספר לא משהו

---

עדיין לא נתקלתי בסופר גוי שהצליח לתאר נאמנה חיים של משפחה יהודית שומרת מצוות, ופרל בק חוטאת בכך גם היא. תחקיר ודמיון לא תמיד מספיקים. כשם שיש חוויות שחייבים לעבור כדי שהכתיבה תהייה אותנטית, כך ישנן אוכלוסיות שצריך להיוולד או לבלות חלק ניכר מהחיים בקרבן כדי להצליח להגיש לקורא תיאור אמין שלהן, כזה שיגרום לאלו ש"בפנים" להרגיש בבית. לא רק שלא הרגשתי בבית, אלא גם האירוח היה נורא מעצבן. את הדמות של הרב, למשל, היא ערבבה עם כומר מאיזה רומן פופולארי על ימי-הביניים והוציאה מפיו כאלו שטויות שנשאר לי רק להעביר יד בביטול ולהצטער על אלו שייקחו אותם ברצינות.

כדי למנוע אי-הבנות, הנקודה כאן היא לא יהודים מול לא יהודים, אלא כללית יותר. אפשר לאסוף מידע וללמוד על עם או קבוצה אתנית, אבל את הניואנסים הקטנים שמבדילים את "הזה שמקרוב בא", לומדים, כאמור, רק דרך חוויתם. ואם, כמו במקרה הזה, מתגלה חוסר אותנטיות, הקוראים יתחלקו לשניים: אלו שחווית הקריאה שלהם תיפגם מכך ואלו שכלל לא יבחינו בזיוף. אני, כמו שהבנתם, שייכת לקבוצה הראשונה.

מלבד המגרעת החמורה הנ"ל, גם התחקיר ההיסטורי לוקה בחסר. יש כאן הרבה יותר רומן מאשר היסטוריה (בפרט יהודית), וקראתי מספיק רומנים היסטוריים בהם השניים לא באו אחד על חשבון השני. אז ניסיתי להתמקד בחצי הכוס המלאה ולהעביר כמה שעות עם רומן סתמי, חביב וקולח, וזה היה יכול להיגמר בזה לולא הגיעה תפנית הזויה ותיאטרלית בעלילה שחרצה את דירוגו של הספר בלא סיכוי לחנינה.

» ביקורות נוספות של נעמי
» ביקורות נוספות על פיאוני