ביקורת ספרותית על פיאוני מאת פרל ס. בק
ספר מעולה

---

חוות דעת אישית:
WOW- WOW- WOW
התמוגגתי!!! הספר הזה החזיר אותי ברוורס כמה שנים אחורנית.... ולמה זה קרה לי?
הקריאה בספר הנוכחי הזכירה לי את הימים שקראתי את "האדמה הטובה" של פרל ס. בק. אני גם זוכרת שקראתי אותו מספר פעמים, כי בזמנו לא היו כל כך הרבה ספרים כמו היום... זה היה מצחיק... כי כל פעם שסיימתי חזרתי לקרוא בו מחדש. ... ועכשיו לספר שלנו:
פיאוני-שעל שמה הספר, הינה משרתת סינית בביתם של נעמי ועזרא בן ישראל בעיר קאיפנג בסין. משפחה שנמנתה על בני המעמד הגבוה עם משרתים לכל אחד מבני הבית סביב השעון.
עזרא בן ישראל - סוחר שנולד לאב יהודי ואם סינית. איש עליז, חביב וטוב לב. גם לא ניראה יהודי במונחים של חזות "יהודית" עד כדי כך שפיאוני לא פעם חשבה שאם היה מקצץ את זקנו היה ניראה סיני. לעומתו נעמי , אשתו של עזרא, היתה קשוחה, הרבה פחות חייכנית וניהלה את משק הבית ביד רמה ובזרוע נטויה. המשרתים הוקירו אותה , יראו מפניה וחששו להכעיסה.
פיאוני נרכשה בגיל 8 על ידי משפחת בן ישראל וגדלה עם דויד בנם המשותף של נעמי ועזרא. למרות שאת ילדותם הם חוו יחדיו לימים היא נותרה משרתת והוא הפך לאדונה.
כאשר שני אלה בגרו והגיעו "לגיל שאפשר להתחיל", "הקירבה" בין פיאוני לדויד לא מצאה חן בעיני אימו – נעמי (בספר ברוב הפעמים נעמי מוזכרת כגברת ושמה הפרטי לא מוזכר כהדגש למעמדה, התנהגותה ואופייה המחמיר).
היות ומחשבותיה של נעמי החלו להיות מסוכסכות (ביטוי מתוך הספר) היא החליטה לשדך לו את לאה- בת הרב וכך תוכל למנוע את ההתבוללות של הקהילה היהודית.
הפחד מפני ההתבוללות הוביל את נעמי לאורך כל הסיפור. ציטוט עמוד 88: גברת עזרא נופפה בזלזול בידה הימנית. "בדיוק מה שעזרא אומר תמיד! קראה. "יחס יפה – נמאס לי מזה! אם הסינים לא רוצחים אותנו, זה אומר שהם לא מחסלים אותנו? לאה, אני אומרת לך כשאני הייתי בגילך, בית הכנסת היה מלא בכל שבת. את יודעת כמה מעטים נשארו שם כיום."
במספר משפטי שכנוע הצליחה הגב' עזרא לשכנע את הרב לוותר על לאה שטיפלה בו ולהעבירה לביתה, במגמה לקרב את דויד ללאה וליהדות. במקומה של לאה נעמי הפקידה בידי רחל את הטיפול ברב העיוור ובאחיה אהרון. (אהרון- בניגוד לאחותו לאה, לא היה בדיוק כליל השלמות וגרם ללא מעט הטרדות ודאגות סביב מעשיו והתנהגותו).
דויד מאוד לא אהב את המהלכים שאימו נקטה והוא דיבר אל ליבו של אביו. לאביו הוא סיפר שהוא מאוהב בבתו היפה והרביעית של קונג צ'ין (קונג צ'ין היה בקשרי מסחר עם עזרא בן ישראל).
נעמי רצתה בכל מאודה לקרב את בנה לדת ולשמר את הקהילה. לעומתה, עזרא חשב שנישואין בין דויד לקווילין הסינית רק יועילו לעסקיו.
על מנת לקרב את דויד ליהדות, נעמי אפילו העניקה מגורים לרב (אביהם של לאה ואהרון) כדי שירביץ בדויד קצת דברי תורה ובדרך זו דויד יתקרב למקורותיו ולא תתגמד הקהילה.
גם האם של קווילין לא אהבה את השידוך וטענה בפני בעלה ... ציטוט: עמוד 137:"גברת קונג הנידה את ראשה. שמעתי עליהם, אמרה. יש להם אף גדול ועיניים גדולות. אני לא רוצה נכד עם אף גדול ועיניים גדולות". ציטוט עמוד 138: "שלישית הקטנה שלנו לעולם לא תראה שום גבר מלבד הגבר שאיתו תתחתן, אמר קונג צי'ן. ולכן היא לא תדע שהיא לא אוהבת את העובדה שהוא שעיר". רק משני הציטוטים הללו ניתן להבין כיצד הקהילה היהודית נתפסה בעיני האחרים.
היות והעסקים קדמו, להתבוללות, למחשבות של העם הסיני על "העם המוזר" ושימור הקהילה- קווילין ודויד נישאו.
פרל רומזת לאורך כל הספר על השנאה ליהודים בגלל בידולם מהחברה... ציטוט עמוד 199: "שונאים אותם כי הם התבדלו משאר האנושות. הם קוראים לעצמם העם הנבחר. אני לא מכיר כזה?..."
בספר יש לא מעט משפטים חכמים ציטוט עמוד 222: "אל תגיד שום דבר התחננה פיאוני כשאדם לא אומר כלום, הוא לא צריך לחזור בו. ברגע שמנסחים משהו במילים, הוא נהיה נוקשה ומקובע. והיא גם תטפח מרירות כלפיך". ציטוט עמוד 314: "אנחנו יונקים הגיון עם חלב אמנו".
דויד עוצב על ידי נשים: נעמי-אימו, פיאוני-המשרתת, לאה-בת הרב וקווילין-אשתו של דויד. כנראה שלא לחינם פרל בחרה לסיפור ארבע נשים כנגד ארבע אמהות (שרה, רבקה, לאה ורחל).
הסופרת בחן רב, ברכות ושזירת משפטי חוכמה, מצליחה להעביר לקורא את בעיית ההתבוללות שהעסיקה את העם היהודי במאה התשע עשרה.
שאלה שעלתה לי תוך כדי קריאה והתנהגותה של פיאוני: האם תמיד הבריחה לדת מהווה הגנה ומטריה מפני כוחות הרוע והרשע? הבריחה לארץ המובטחת? הבריחה למנזר? ואם כן, האם יש בכלל תרופה למנוע התבוללות?
אהבתי את פיאוני, היושרה, הנאמנות, הצניעות, הנאיביות וגם לא מעט מהחוכמה הנשית שרק נשים יכולות לחשוב עליה. (כל הכבוד ושאפו לפיאוני).
נשאלות השאלות: האם גם יום מן הימים לא יהיו דתות? האם כשהגוף עוזב את החיים הרוח נשארת לדור הבא? האם היום ההתבוללות בכלל מעסיקה? אני לא זוכרת בחוגים שלי מתי נתקלתי במילה "התבוללות" לולא הייתי קוראת את הספר הנוכחי, ברם אנחנו כן עם נבדל ועל כך ששהוא כ"כ נבחר, יתעופפו סביבו תמיד דבורים כדי לינוק ממנו.
ממליצה בחום. לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על פיאוני