ביקורת ספרותית על מחפשים את אלסקה - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

ביום שבת לפני כשלושה שבועות חגגתי את יום הולדתי ה-16.
~יום שישי, 16 פחות יום~
מגיעה לבית הספר, התיק השחור החמוד שלי מלא במתמטיקה שכמובן לקחתי הביתה בשביל לא לעשות בזה שיעורים ובגדים של ספורט. כי יום שישי זה פשוט כיף לא נורמאלי. גוררים אותי ואת אחותי התאומה לכיתה שלה. לא מרשים לי לצאת משם כדי להגיע לאולם הספורט עד שבאה חברתנו האהובה וכולם מתחילים לשיר "היום יום הולדת" וכו' וכו' וכו'. מביאים לי בלונים כתומים וורודים ואדומים וקושרים לי אותם לתיק, ההוא עם המתמטיקה, ומושיטים לי שקית ירקרקה. ואת זה, חברי הקוראים, אתם וודאי מכירים. בשקית זו- אריזה ירוקה עם מדבקה חמודה עם ציטוט על מתנות וזה, כמו שסטימצקי אוהבים לעשות. מבעד לעטיפה רואים את השם של הספר ואת הכריכה הכהה. "מחפשים את אלסקה". פותחת את העטיפה (למרות שהמורה של אחותי עוד שנייה מגיעה. אבל יש לי יומולדת אז פאק דיס). נזהרת על המדבקה עם הציטוט החמוד. מקפצת לי אל עבר אולם הספורט. כמובן שבשיעור מתמטיקה 3 יחידות אני לא באמת עושה מתמטיקה, אלא קוראת את אלסקה.

הנה הסיפור שלי.

והנה הסיפור של מיילס.

יש לי אוסף ציטוטים עם יותר מ-260 אמרות וקטעים. פה חשבתי שאני גם די דמה למיילס. אוספת מילים עם גבי מילים על גבי מילים.
אמרתי את דעתי על "המבוגרים" שחושבים שנוער כמוני הוא פשוט לא מציאותי. אבל גם אם הנוער בספר כן לא מציאותי- לדעתי ספרים לא אמורים להיות כאלה. כמובן, יש לי כבוד רב מאוד לספרים ריאליסטים. אבל גם ספרים ריאליסטים את סוג של פנטזיה, מהסיבה הפשוטה שאלה לא החיים של הקורא.
שימו לב למילים שלי עכשיו- בכל סיפור, בכל סיפור, יש פנטזיה.
אז מה אני חושבת על "מחפשים את אלסקה"? שדווקא הוא מהספרים הכי מציאותיים שקראתי. תיכף תגידו "אבל הדמויות-!" ואני מיד עונה לכם שאני יכולה למצוא את עצמי ואת האנשים הסובבים אותי בספר הזה יותר מבהרבה ספרים אחרים. ואתם תגידו "אבל-" ואני אגיד שאתם פשוט לא מכירים אותי. הנה. פשוט עד כדי כך. אתם לא מכירים אותי. ואם אתם לא מכירים אותי אז אתם לא יכולים להגיד שנוער כמו שג'ון גרין מספר עליו הוא לא מציאותי. כי ג'ון גרין מספר עליי.



ספר מעולה, בסך הכול.

» ביקורות נוספות של סופיה
» ביקורות נוספות על מחפשים את אלסקה - פרוזה #