ביקורת ספרותית על אלוהים , מה זה צריך להביע ! מאת סיימון ריץ'
ספר בסדר

---

אלוהים, מה זה צריך להביע!
הכריכה מבטיחה לי חווית קריאה שלא הייתה נופלת מכתיבתו של דגלאס אדאמס, האלוהים של המע הבדיוני בכבודו ובעצמו, היא מבטיחה לי רגעים שבהם אצחק עד דמעות ושהספר הזה צריך לזכות לפחות בגינס על כמות השנינות שבו.
קרה?
לא.
כמו שאומרים, אל תבטיחו הבטחות שלא תוכלו לקיים.

בואו נתחיל מההתחלה- הכריכה- כמו שאני נוהגת לעשות:
יפה מאוד, מסקרנת מאוד. רואים פיסת נייר בפינה השמאלית למטה, מראה שהכריכה היא סוג של שולחן, אבל היא כחולה. מדובר על גן-עדן, אם לא הבנתם. המלאך והכתב משתלבים יפה. ובקיצור, כריכה מעולה. השם של הספר מוכר אותו היטב, למרות שציפיתי משם כל כך טוב לספר טוב הרבה יותר.

נעבור לרעיון-
אלוהים משועמם. הוא מחליט להיפטר מכדור הארץ. עד פה, נשמע מעולה. מי לא אוהב ספר אפוקליפסה טוב, וכשהוא מצחיק- זה חידוש! אלוהים נשמע דמות מבטיחה- מה זה יעשה לו, לבנאדם המסכן... אה, אלוהים המסכן- להרוג שבעה מיליארד בני אדם, שיצר במו ידיו? ראיתי לנגד עיניי אפשרויות אינסופיות למונולוגים פנימיים אפשריים. מה גרם לו לעזוב אותם, אותנו, את בני האדם, מה גרם לו מלחתחילה להקים את "גנעדן בע"מ" וכו' וכו' וכו'. אבל לא! לאלוהים, הדמות הכי טובה בספר הזה פחות או יותר, לא היה מספיק זמן במה לדעתי. השם שלו על הכריכה, למען השם! (רואים מה עשיתי פה?).
אז העלילה מתמקדת בקרייג וההיא איך קוראים לה. לא לינדה... לא לורה.... לא זוכרת, תהרגו אותי וזהו. וזה מוביל אותנו לשךב הבא בביקורת:

העלילה-
כמו שאמרתי, היא מתמקדת בשני מלאכים זוטרים בשם קרייג ועוד איזו מישהי. (תנחשו מה יקרה להם בסוף...) והם, כמה מפתיע, צריכים לגרום לשני אנשים להתנשק בתוך חודש או שאלוהים ייחריב את העולם באש או בקרח, עוד לא הוחלט.
המערכת של "גנעדן בע"מ" מעניית מאוד. קרייג וההיא איך קוראים לה עובדים במחלקת ניסים. הם עוזרים לאנשים דרך קודי מחשב מתוחכמים, ועכשיו הם צריכים לגרום לשני האנשים האלה- לורה ועוד מישהו ששכחתי את השם שלו- להתנשק.

הדמויות-
חוץ מאלוהים והעוזר שלו, הדמויות היו די צפויות. אהבתי שאת קרייג הסופר בחר להציג כאדם עגלגל עם סוודר ישן וסנדלים עם גרביים- זה מאוד תרם לעלילה ולעיצוב הדמות שלו.

זוכרים את "מצרפי המקרים"? גם אם לא קראתם, לא הפסדתם חוויה חסרת תקדים, אבל כן זה מאוד מאוד מאוד מאוד דומה ל"אלוהים, מה זה צריך להביע!". בסוף הם גם שלושה, שני בנים ובת, ומאוד מזכירים לי את השלישיה של גיא, אמילי ואריק ב"מצרפי המקרים", כי זה בדיוק מה שהם עושים- מצרפים מקרים, רק דרך מחשב.

לא הצחיק אותי עד דמעות. לא הצחיק אותי כמעט בכלל, אם יורשה לי לציין, חוץ מרגעים עם אלוהים, ועם הנביא שלו. לא משתווה ואי אפשר בכלל להשוות בינו לבין ספריו של דגלאס אדאמס. כתיבה בינונית- טובה.
חידש משהו לאנושות? אפשר להגיד שכן. אבל הייתי רוצה לזה יהיה מצחיק ושנון כמו שהבטיחו לי שזה יהיה. הייתי רוצה לראות את הפוטנציאל שבעלילה ורעיון כאלה עם דמות כמו אלוהים, וזה היה יכול להיות הרבה הרבה יותר מצחיק והרבה יותר טוב.

ספר בסדר בסופו של דבר. גמרתי אותו בחצי יום, רק כי לא רציתי לעשות שיעורים במתמטיקה.

» ביקורות נוספות של סופיה
» ביקורות נוספות על אלוהים , מה זה צריך להביע !