ביקורת ספרותית על רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל] מאת דניאל דפו
ספר מעולה

---

אתחיל את הביקורת בחוויה אישית שמחוץ לעולם הקריאה, בכזו שאכן התממשה בעולם המציאות. לפני כ-12 שנה בערך הייתי בעיצומו של טיול בן שנה לאחר השירות הצבאי. במהלך המסע הזה יצא לי להגיע לפיג'י. באיים טרופים אלו באוקיינוס השקט ישנם המון פיסות יבשה קטנות ולא מיושבות ע"י אדם כלל. לא אלאה אתכם בדרך בה הצלחתי להגשים לבסוף חלום ילדות שלי, אולם שבוע שלם הייתי תושבו היחיד של אי לא מיושב באוקיינוס השקט. לא הייתה לי שום בעיה לשרוד שם. אכלתי קוקוסים, פאפיות, ועוד כמה פירות טרופים שגדלו שם לרוב. היו לי מים מתוקים ממעיין שזרם שם למרות שאת התכנון נוזלים שלי לאי ביססתי לפני ההגעה על מה שמכילים אגוזי הקוקוס (מי מכם ששתה מהם יודע שהם בנויים כממיה ענקית שרמת המתיקות משתנה ע"פ בשלות האגוז), היה לי חוט דייג קטן עם קרס שבעזרתו בתוספת קצת בצק מקמח שהבאתי דגתי בלי יותר מידי בעיות (למרות שהדגים שאכלתי היו עם צבעים זוהרים דבר המכיל כמות גדולה של זרחן וזה לא ממש מומלץ) והיה איתי שקית אורז וגזיה. זה היה שבוע מדהים בו עולמו הפנימי של אדם מתמזג עם עולמו החיצוני. חשש אחד כן קינן בי והוא האפשרות שהדייג שהביא אותי לשם בסירתו ישכח אותי או יותר גרוע, יהרג מבלי שאף אחד ידע על קיומי שם, שכן האיים האחרים נמצאו במרחק קילומטרים רבים זה מזה.
כתבתי על החוויה הזו כי כך דמיינתי את הספר לפני קריאתו. אך בעוד אני כמהתי לחוויה, על רובינזון קרוזו היא נכפתה כעונש משמיים בשל התנהגותו. בעוד אני ברחתי כמה שיותר רחוק מציוויליזציה, רובינזון קרוזו לאורך כל הספר מביית את הטבע הפראי לתועלתו. בתחילה ההד הדתי והמפורש שעלה מתוך הדפים מאוד הפתיע אותי. שכן סיפור המסגרת על אדם שחי על אי בודד הוא אמצעי להעביר מסר מאוד דתי של חוזר בתשובה על כל הרהוריו הקיומיים, נסיונו לפרש את רצון האלוהים, הלכאתו העצמית על חטאיו וגאולתו. אני כחילוני לא ממש אוהב את ההטפה הזו, אולם פסיכולוגית אני יכול להבין את הנסיון להאחז באי של יציבות כאשר מצב החיים הופך להיות חסר שליטה לחלוטין. יש המון תפיסות בספר שבזמננו אנו יראו כמיושנות, גזעניות, פטרניות, קולוניאליות בתפיסת האדם הלבן האירופי על שאר הפראים בעולם. יש הרבה קטעים על הרג בעלי חיים מתוך הנאה ולא מתוך צורך מחייתי ושרידותי. מדהים לראות עד כמה נורמה היא דבר דינמי ועד כמה השתנה העולם במרוצת הזמן.
לסיכום, ספר יפה שמציין אבן דרך בספרות העולמית.

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל]