ביקורת ספרותית על רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל] מאת דניאל דפו
ספר מעולה

---

ב-25 באפריל 1719- פרסם דניאל דפו את ספרו האלמותי "רובינזון קרוזו". "ספר הספרים שימש את קרוזו כמקור להרהורים דתיים עמוקים בדבר ישועה, "וכתזכורת מתמדת לחטא הקדמון" שבעטיו התגלגל לאותו אי: "דחף הנדודים ה"שטני", שגרם לו למרוד בעצתו השקולה של אביו להמשיך בדרכיו- דרכי איש עסקים בן המעמד הבורגני הצומח באנגליה באותה תקופה. "ואיזה ספר היה ממליץ דניאל דפו עצמו ליטול לאי בודד? ייתכן שהיה מצביע על רובינזון קרוזו כעל ציוד לניצולים מספינות טבועות (או בימינו- למשתתפי תוכניות טלוויזיוניות בנוסח "הישרדות"). (ע"מ 273- אחרית דבר מאת דוד פישלוב).
"חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח:
שחי עשרים ושמונה שנים לבדו על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו; לאחר שאנייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף.
"נולדתי בשנת 1632 בעיר יורק למשפחה טובה, גם אם במקורה לא הייתה מבני המקום, שכן אבי היה מהגר מברמן שהתיישב תחילה בהאל. הוא צבר רכוש רב מעיסוקו במסחר, זנח את משלח ידו ועבר להתגורר ביורק. שם נשא לאישה את אמי, ששם נעוריה היה רובינזון, משפחה בעלת ייחוס במקום, והוא מקור שמי- רובינזון קרויצנר(..) אנחנו נקראים כעת קרוזו. (..) היות שהייתי הבן השלישי במשפחה, ולא הוכשרתי לשום מקצוע, נמלא ראשי כבר בגיל צעיר מאוד בהרהורי נדודים: אבי, שהיה זקן מאוד, הקנה לי השכלה הולמת ככל שאיפשרו לימודים בבית וחינוך חינם בבתי ספר מטעם המדינה, וייעד אותי לעיסוק בתחום המשפט. אבל אני רק מלח בים רציתי להיות, ונטיית לבי זאת התנגשה כל-כך עם רצונו ואף עם פקודותיו של אבי, ועם כל ההפצרות ודבי השידול שבפי אמי ושאר חבריי, עד שנראה שאותה נטייה טבעית טומנת בחובה משהו הרה גורל המוליך היישר אל חיי הסבל שעמדו להיות מנת חלקי". (ע"מ 11).
רובינזון קרוזו, שאחיו יצאו לשרת בצבא (ואחד נהרג) הולך ומסתבך:
"30 בספטמבר, 1659. אני-רובינזון קרוזו האומלל, שבשעת סערה נוראה נטרפה ספינתי לא הרחק מן החוף - עליתי על חופו של אי בודד ועזוב שכיניתי אי הייאוש. שאר אנשי הספינה טבעו, ואני כמעט מתי". (ע"מ 67).
רובינזון-קרוזו מחליט להפליג כמלח. הוא עובר לספינה קטנה מגדולה, הספינה עולה על שרטון (סלעים) באוקיאנוס, לאחר הפלגה ממושכת- מגילברטר (שם פוגש את עוזרו הנאמן- חורי), לאפריקה ועד בברבדוס בקריבים. עלילת הרומן מתרכשת באי נטוש ע"י טרינידד.
"מארבעה-עשר עד עשרים ושישה באוגוסט ירד גשם בלתי פוסק, ולא יכולתי לצאת מהבית, שכן נזהרתי מאוד שלא להירטב. במצב זה של הסגר החל להיווצר מחסור במזון, לכן העזתי לצאת פעמיים. בפעם אחת צדתי עז, וביום האחרון, בעשרים ושישה בחודש, מצאתי צב ענק שהיה בעיניי מעדן. וזה היה סדר ארוחותי:
לארוחת הבוקר אשכול צימוקים; לארוחת הצהריים נתח בשר צלוי, מבשר העז או הצב, שכן לרוע מזלי לא היה לי שום כלי לבישול; ולארוחת הערב שתיים או שלוש ביצי צב." (ע"מ 96).
היומן המדוקדק של רובינזון שנאלץ לנווט את חייו, מוקף בפראיים קניבלים, שרק עוזרו הנעמן חורי הערבי מושיט לו יד.

מחצית פבואר, גשום, השמש ממוקמת בקו המשווה או סמוך לו.
מרס, גשום, השמש ממוקמת בקו המשווה או סמוך לו.
מחצית אפריל, גשום, השמש ממוקמת בקו המשווה או סמוך לו.
מחצית אפריל, יבש, השמש ממוקמת מצפון לקו המשווה.
מאי, יבש, השמש ממוקמת מצפון לקו המשווה.
יוני, יבש, השמש ממוקמת מצפון לקו המשווה.
יולי, יבש, השמש ממוקמת מצפון לקו המשווה.
מחצית אוגוסט, יבש, השמש ממוקמת מצפון לקו המשווה.
מחצית אוגוסט, גשום, השמש שוב בקו המשווה או סמוך לו.
ספטמבר,גשום, השמש שוב בקו המשווה או סמוך לו.
מחצית אוקטובר,גשום, השמש שוב בקו המשווה או סמוך לו.
מחצית אוקטובר, יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
נובמבר, יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
דצמבר, יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
ינואר, יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
פברואר, יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
מחצית פברואר,יבש, השמש ממוקמת מדרום לקו המשווה.
(ע"מ 99).

במרוצת השנים רובינזון-קרוזו, יחדיו עם חורי מנווטים את דרכם, מוקפים פראיים קניבלים. רוביזון חי במעורה עם שתי כלבים ותוכי. ספינות שחולפות מגלות ימאים שספינתם נטרפה, אחד מת. את השני מציל רובינזון קרוזו. פריידי יחליף את חורי שייפול לזממת הפראיים.

"משעלו על החוף השתכנעתי לגמרי שמדובר באנגלים, או לפחות מרביתם. חשבתי שאחד או שניים מהם הולנדים, אלא שהשערתי לא התאמה בהמשך. הם מנו סך הכול אחד-עשר איש, שלושה מהם לא היו חמושים, וחשבתי שאף היו כפותים. כשהרבעה או חמישה הראשונים קפצו מן הסירה אל החוף, הם לקחו אתם את השלושה כאילו היו שבויים. (..)הייתי נרעש לגמרי מן המחזה, ולא ידעתי מה יכולה להיות משמעותו. פריידי קרא אליי באנגלית, כמיטב יכולתו, הו אדון!
אנשים אנגלים לאכול שבויים כמו אנשים פראים. אתה חושב, פריידי, אמרתי, שהם עומדים לאכול אותם? כן, אמר פריידי, הם לאכול אותם. לא,לא, פריידי אמרתי, אני חושש שהם אכן יהרגו אותם,אבל אתה יכול להיות בטוח שהם לא יאכלו אותם" (ע"מ 218).
לאחר 28 שנה רובינזון קרוזו נקלע לתגרה נוספת עם יושבי האי- אך הפעם נראה שספינת החילוץ סוף-סוף הגיע:
"המסכן נרעד, ובעוד הדמעות זולגות על לחייו, השיב המום, אני מדבר אל אלוהים או אל אדם! לפניי עומד אדם אמיתי או מלאך!
אל תפחד אדוני, אמרתי, אמרתי, אילו שלך אלוהים מלאך להצילכם, היה לבושו טוב משלי וכלי נשקו היו שונים משאתה רואה עליי. (..) אני בן אדם, איש אנגלי, ומוכן לעזור לכם". (ע"מ 221).
הקברניט האנגלי שמרדו בו אנשיו והגיע לאי יהיה המוצא של רובינזון קרוזו. הם יביסו את הפראים, הקברניט ינזוף באנשיו שהעזו למרוד בו ויחלץ את רובינזון קרוזו אחת ולתמיד.
"תחילה כמעט התעלפתי מרוב הפתעה. לנגד עיניי ראיתי בבירור את ישועתי בהישג ידי, ראיתי את הפתרון לכל בדמות הספינה הגדולה המוכנה לשאת אותי מכאן לכל מקום שאבחר. בהתחלה, ולזמן-מה, לא יכולתי לומר מילה, והיות שחיבק אותי בזרועותיו, נאחזתי בו בחוזקה, שאם לא כן הייתי צונח ארצה" (ע"מ 236).
"בגיליון משנת 1713 של the englishman, אחד העיתונים החשובים של התקופה, הקדיש ריצ'ארד סטיל,העורך, כתבה נרחבת לקורותיו של אלכסנדר סלקירק- מלח סקוטי שעקב מריבה עם רב החובל של ספינתו, בחר להישאר בחואן פרנאנדז, אי בלתי מיושב באוקיאנוס השקט, עד שנאסף ממנו בחלוף כחמש שנים (בשנת 1709)
דניאל דפו כתב את הרומן שהביא לו תהילה ופרסום שש שנים לאחר מכן.

"נוסף על מסעות גיאוגרפיים שובי דמיון, רובינזון קרוזו מציע לנו גם מסע מרתק בזמן:
פנטזיה על חזרה אחורה בגלגל הזמן- אל "המצב הטבעי", הטרום-ציוויליזציוני, הטרום חברתי, הבראשיתי. אל המצב שבו האדם ניצב חשוף מול איתני הטבע, מתמודד איתם- ללא המסך המגונן של החברה המערבית המפותחת- ומצליח לצאת וידו על העליונה". (ע"מ 283).
ה-happy ending של הגיבור הנעדר מהעולם, עד חזרתו למשול בה בתנאים שלו. הפנטזיה של דפו בדמותו של רובינזון קרוזו קסמה לכול קורא.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל]