ביקורת ספרותית על מה שנשאר מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

ספר מרגש. התחברתי מאוד לספר והוא מילא אותי ברגשות הזדהות עמוקים. הייתי זקוקה לתקופת צינון קצרה כדי לעבור ממנו אל הספר הבא וכל זאת למה?
במבט ראשון נדמה היה כי בספר הכול עומד מלכת מעין דריכה במקום . אני מנסה להסביר לעצמי מה משך אותי לספר ששום דבר ממשי ודרמתי לא קורה בו , אין בו איזו עלילה סבוכה ומרתקת , אין בו מתח מורט עצבים העולה לשיא שממנו המתח מתפוגג , אין בו הומור פרוע וקורע וגם אין בו הרפתקאות נועזות , לעומת זאת יש בו הרבה עגמומיות ,שגרה ,אפרוריות ומאווירת בית חולים על כל המשתמע עם מעט מאוד רגעים דרמתיים ובכל זאת רותקתי לספר הזה . אולי בגלל מבנה נכון של הספר , הכתיבה בגוף ראשון, אולי השפה העשירה של הסופר , שהצליח להיכנס לתוככי נפשו של הגיבור ולתאר בדקויות שרק אלי עמיר יכול להן את מה שמתרחש שם רגע רגע ושעה שעה ,אולי בגלל הרגשות והמחשבות של הגיבור העורך סוג של דיאלוג עם הקורא ,אולי בגלל טכניקת הכתיבה של מבט לאחור -הבזקים לעבר ולהווה לסירוגין -המעצימה את הפער בין תחושות האושר בעבר לתחושות האכזבה והכאב בהווה ואולי בגלל כל אלה גם יחד.

אי אפשר שלא להזדהות עם דניאל דרורי בחשבון הנפש המפוכח שהוא עורך בהיותו מאושפז בבית החולים. דניאל ,איש עסקים ,הינו אדם רגיש הזקוק נואשות לאהבה בחייו ,כל כך אנושי ושובה לב והוא לא זכה לה בנישואיו . הוא נאלץ לוותר על אהבת חייו ,שאותה חווה בצעירותו טרם נישא ומאז שקע בחיי נישואים מנוכרים ,משמימים שאין בהם שמץ של שמחת חיים .
קראתי את הספר בשקיקה ולא יכולתי להניחו מהיד . אני ממליצה לקרא את הספר וליהנות מהשפה העשירה ומהרגישות שאלי עמיר כה מיטיב להשתמש בהם בספריו.

» ביקורות נוספות של שקדנית
» ביקורות נוספות על מה שנשאר